...רק דימיתי לעצמי שראיתי לגמרי את יְפִי הכתיבה של הרב יהודא ליאון אשכנזי, והרי הייתי צריכה להבין לפני כן את יְפִי צורך הצמצום, יְפִי השֵמוֹת לְמה שכמעט אי אפשר לקרוא לו בשם, והתיאור של מה שכמעט אי אפשר לתאר.
דיברנו עוד על הִתגברוּת נוראה, וישראל אמר הבריאה היא תוצאה של רצון אלהים, ואין כאן חיסרון של אלהים, אלא העולם הוא גילוי רצון ההֱיוֹת של אלהים, וההתגברות היא נוראה כי תמיד יש ספק על מהו ההֱיוֹת.
כתב הרב אשכנזי בהמשך "אם בכלים בשורשם, ואם לאור המחייה אותם", וישראל אמר לאלהים אין דבר חוץ מאינסופיות, ואם החלל-המרחב שנוצר יתמלא כולו באינסופיות הוא לא יתקיים יותר. ולאינסוף קראו המקובלים אור אֵינסוף, הדבר הכי זַךְ שיש לתיאור האינסוף, ואין כאן מחשבה על דבר פיסי אלא הכֹּל סְכֶמָה, רעיון, והזך גם דומה לאלֹהים. וכשכבר אין בחלל-מרחב אור אֵינסוף, שהסתלק, עומד המרחב חלל מול אלֹהים כדבר מוחלט, אבל יש בו הרושם שנשאר אחרי ההסתלקות של אור אינסוף, רשימוֹ. וברשימוֹ נשארו הגעגועים לאור שלא יחזור. ועוד אמר ישראל, שאלת המונותיאיזם מצטמצמת סביב הנזקק להיות, הנזקקוּת להיות של העולם, והיא כהרף עין, ובכל זאת העולם יהיה אחר כך. אבל כל הזמן ישתנה, הִשתנוּת של הרגע ההווה, הבא ונעלם, דַק כמו הרושֶם הנשאר ממנו. והמחשבה על קביעוּת העולם, אמר, תמיד צריכה לחשוב גם על השבריריות, הדַקּוּת של הרשימוֹ הזה.
אחרי כן, אולי להרף עין, יכולתי לראות את יְפִי הדבר שאי אפשר לראות, חלל, זַכּוּת אור אֵינסוף, רשימוֹ, כשיכולתי לראות סְכֶמָה, שִֹרְטוּט, רישוּם.
["עניין הצימצום כביכול ידוע , והוא מיעוט רב ועצום באורות, בהתגברות נוראה על העצם , אם בכלים בשורשם , ואם לאור המחייה אותם. בכוונה שיוכלו הנבראים להתקיים , במציאותם , ובהויתם יהו בעת הקיצוב לקיומם." מהחיבור של יהודא ליאון אשכנזי. ]
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה