חיסרון בַּצֶּלֶם [שיחות על תהִלים עם ישראל פיבקו]

חיסרון בַּצֶּלֶם [שיחות על תהִלים עם ישראל פיבקו]

אל מול ״וַיִּבְרָא אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם בְּצַלְמוֹ, בְּצֶלֶם אֱלֹהִים בָּרָא אֹתוֹ״, אל מול בְּצַלְמוֹ, עומד וַתְּחַסְּרֵהוּ מְּעַט מֵאֱלֹהִים, כך דיברנו וישראל אמר שיש פה רְאִיָּה של אלֹהים ושל האדם את מה שחסר אצלם, מה שחסר באדם הרי חסר גם באלֹהים, חיסרון בַּצֶּלֶם. 

וראינו כאן אצל דָּוִד טענה כלפי אלֹהים, כי הצֶלֶם שלו לא שָלֵם, ולא יכולנו כמובן לראות את כל דְּמוּת הצֶלֶם באלֹהים אלא את מִסתוֹרֵי המִלים.  

 

ודיברנו קצת על דבר אחר, על מִסתוֹרֵי החיבורים של הרב יהודא ליאון אשכנזי כמראים גם משהו ממִסתורי המִלים של המקרא. והלכתי לקרוא שוב ב״אל תִרגזו בדרך״ שלו. הוא כתב כי הנגלֶה חתום וסתום הוא. וכי מה לו ליוסף להזהיר אֶחָיו בזה, ומה להם לאחיו שכך הוצרכו באזהרה כזו. 

"אך אמש", כתב, "בהיותי דורש ברבים בתוך קהל רב מאנשי יהודה בעיר הבירה למדינת בלגיה על דבר החוק והמשפט לפי דרכי חכמות התורה, ועל הנושא ׳חכמה באדום תאמין, תורה באדום אל תאמין׳, ובעודי מהרהר ביני לבין עצמי בחדרי הפסוק ׳כי חוק לישראל הוא, משפט לאלהי יעקב׳, חנני אלֹקים בפרט אחד מעניין הנ"ל. ופתאם נפתח לי חדר מלא נפלאות. ואף כי אין בי לא חוכמה ולא תבונה הנה באו הדברים...״

 

 

תהלים ח: (ו) וַתְּחַסְּרֵ֣הוּ מְּ֭עַט מֵאֱלֹהִ֑ים וְכָב֖וֹד וְהָדָ֣ר תְּעַטְּרֵֽהוּ:

בראשית א: וַיִּבְרָא אֱלֹהִים אֶת-הָאָדָם בְּצַלְמוֹ, בְּצֶלֶם אֱלֹהִים בָּרָא אֹתוֹ: 

 

תהלים פא: ה  כִּי חֹק לְיִשְׂרָאֵל הוּא; מִשְׁפָּט לֵאלֹהֵי יַעֲקֹב.
ו  עֵדוּת, בִּיהוֹסֵף שָׂמוֹ--    בְּצֵאתוֹ, עַל-אֶרֶץ מִצְרָיִם;