והעם צָר עליו כאויב [שיחות על תהִלים עם ישראל פיבקו]
והוא אומר רַבִּים֘ אֹמְרִ֪ים לְנַ֫פְשִׁ֥י אֵ֤ין יְֽשׁוּעָ֓תָה לּ֬וֹ בֵֽאלֹהִ֬ים, הוא אומר שהעם אומר שאלֹהים לא יושיע אותו, והוא אומר וְאַתָּ֣ה יְ֭קֹוָק מָגֵ֣ן בַּעֲדִ֑י כְּ֝בוֹדִ֗י וּמֵרִ֥ים רֹאשִֽׁי, כי מלך ראשו מורם, לראות רחוק יותר מן העם, והוא אומר ק֭וֹלִי אֶל־יְקֹוָ֣ק אֶקְרָ֑א וַיַּֽעֲנֵ֨נִי מֵהַ֖ר קָדְשׁ֣וֹ סֶֽלָה, ומגדיר את האל בקריאה אליו ואומר שאלֹהים ענה לו מהַר סיני, אלֹהים ענה גם ממרחק הזמן, ולמה דוד קושר את זה למעמד הר סיני, כי דוד כאן כנציג העם, מלך, יודע יותר ממה שיודע העם הצָר עליו.
והוא אומר אֲנִ֥י שָׁכַ֗בְתִּי וָֽאִ֫ישָׁ֥נָה הֱקִיצ֑וֹתִי כִּ֖י יְקֹוָ֣ק יִסְמְכֵֽנִי כמין דמיוֹן למִלּוֹת שיר השירים, אבל הוא ברח ואיפה שכב וישן, אין כאן מקום שאליו ברח, וישראל אמר בשיחה שלנו הוא שכב קרוב למוות, למותו, והשינה שלו כבר דומה למוות, וכמין דמיוֹן לֹֽא־אִ֭ירָא מֵרִבְב֥וֹת עָ֑ם ל״גַּם כִּי אֵלֵךְ בְּגֵיא צַלְמָוֶת לֹא אִירָא רָע כִּי אַתָּה עִמָּדִי״, וכאן אלֹהים עִמָּדוֹ, רק אלֹהים, שכבר ענה לו מהַר קָדְשׁוֹ, וכל זה כאשליָה, אבל זאת שירה, שהיא אמת, והוא אומר בה לא אירא מרִבבוֹת עם, הוא אומר שזה אפשרי עם אלֹהים. יש לו מין ודאוּת, כיודע את הדבר הנכון.
[מִזְמ֥וֹר לְדָוִ֑ד בְּ֝בָרְח֗וֹ מִפְּנֵ֤י׀ אַבְשָׁל֬וֹם בְּנֽוֹ:(ב) יְ֭קֹוָק מָֽה־רַבּ֣וּ צָרָ֑י רַ֝בִּ֗ים קָמִ֥ים עָלָֽי:(ג) רַבִּים֘ אֹמְרִ֪ים לְנַ֫פְשִׁ֥י אֵ֤ין יְֽשׁוּעָ֓תָה לּ֬וֹ בֵֽאלֹהִ֬ים סֶֽלָה:(ד) וְאַתָּ֣ה יְ֭קֹוָק מָגֵ֣ן בַּעֲדִ֑י כְּ֝בוֹדִ֗י וּמֵרִ֥ים רֹאשִֽׁי: (ה) ק֭וֹלִי אֶל־יְקֹוָ֣ק אֶקְרָ֑א וַיַּֽעֲנֵ֨נִי מֵהַ֖ר קָדְשׁ֣וֹ סֶֽלָה: (ו) אֲנִ֥י שָׁכַ֗בְתִּי וָֽאִ֫ישָׁ֥נָה הֱקִיצ֑וֹתִי כִּ֖י יְקֹוָ֣ק יִסְמְכֵֽנִי: (ז) לֹֽא־אִ֭ירָא מֵרִבְב֥וֹת עָ֑ם אֲשֶׁ֥ר סָ֝בִ֗יב שָׁ֣תוּ עָלָֽי: (ח) ]
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה