על מִזְמוֹר לְדָוִד בְּבָרְחוֹ מִפְּנֵי אַבְשָׁלוֹם בְּנוֹ [שיחות על תהִלים עם ישראל פיבקו]
בתחילה רק על זה, על מִזְמ֥וֹר לְדָוִ֑ד בְּ֝בָרְח֗וֹ מִפְּנֵ֤י׀ אַבְשָׁל֬וֹם בְּנֽוֹ [ומזמור מזכיר לנו קצת את הפניה אל המקהלה היוונית, שתשיר], מזמור של דוד בבָרְחוֹ מפני אבשלום בנו, וישראל אמר הפסוק בתהִלים שומר את הקשר אל התיאור בספר שמואל, וַיֹּאמֶר דָּוִד לְכָל-עֲבָדָיו אֲשֶׁר-אִתּוֹ בִירוּשָׁלִַם, קוּמוּ וְנִבְרָחָה--כִּי לֹא-תִהְיֶה-לָּנוּ פְלֵיטָה מִפְּנֵי אַבְשָׁלֹם, וכך גם יְ֭קֹוָק מָֽה־רַבּ֣וּ צָרָ֑י רַ֝בִּ֗ים קָמִ֥ים עָלָֽי שומר את הקשר הזה, כך הרַבִּים הצרים הקמים הם העם, כי הָיָה לֶב-אִישׁ יִשְׂרָאֵל אַחֲרֵי אַבְשָׁלוֹם. והוא לא אומר העם אלא אומר רַבִּים, ונדמה לנו שמִלה זאת משרתת טוב יותר את השירה. ויש כאן רְאִיָּה של מלך שנלחם על מלכותו, ולא הסתכלוּת על בן, אמר ישראל. ואחרי כן עוד נצטרך לחשוב על מלך הצריך לראות את מלכותו, והצריך לראות רחוק יותר ממה שרואה העם. להיות רואֶה מעל העם.
[ועוד מחשבות על מִזְמוֹר ועל השירוֹת הגדולות. כי גם רחוק ספר תהִלים מספר שמואל בהיותו שירה].
(א) מִזְמ֥וֹר לְדָוִ֑ד בְּ֝בָרְח֗וֹ מִפְּנֵ֤י׀ אַבְשָׁל֬וֹם בְּנֽוֹ:(ב) יְ֭קֹוָק מָֽה־רַבּ֣וּ צָרָ֑י רַ֝בִּ֗ים קָמִ֥ים עָלָֽי:
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה