דצמבר
ידידִי הכלב תוּת, בן של זאבים ושל כלבים מלטזים קטנים, מֵת. אני, כמובן, לא מתעניינת בדיבורים על רגשות דומים כל כך לרִגשוֹת בני האדם, בהִתנשאוּת בני האדם, וכמובן גם תות לא התעניין בהם. הרי הוא בן דורות רבים של זאבים ושל כלבים מלטזים.
זמן רב כל כך אני מכירה את כמעט-דמוּת-אבותיו המלטזים וכמעט-דמוּתוֹ שלו בציוּר ״ Portrait of Federico II Gonzaga.״ [Duke of Mantua] של טיציאן.
*
היום חזרנו אל קֹהֶלֶת. דברים מתבהרים פתאֹם כמו אחרי מחלה ארוכה.
*
בשיחה היום הקראתי לישראל שיר ישן של דניאל והיה נדמה לי שהמִלים ״ואזעק לאדוני קול נעימה״ מִזדככוֹת והולכוֹת.
*
העֶצֶב מכיר את מוֹת תוּת, מין מצב אווירי, מין מצב הֶבְלִי, מין מצב בלי רווח בין דברים.
 |
| טיציאן |
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה