הגענו בשיחות הנמשכות ממרחק אל פרשנות חכמים לפסוק ״אֲרַמִּי אבֵד אָבִי, וַיֵרֶד מִצְרַיְמָה וַיָּגָר שָׁם בִּמְתֵי מְעָט, וַיְהִי שָׁם לְגוי גָּדול, עָצוּם וָרָב״, והסגירה שלה כאן [כבר לא כל אדם ואדם מהעם דורש]. ואָנוּס עַל פִּי הַדִּבּוּר לא בהיר. הוא בגלל דיבוּר אלֹהים בברית בין הבתרים אבל גם בגלל אֲרַמִּי אבֵד אָבִי, וַיֵרֶד מִצְרַיְמָה מסֵפֶר דברים, אלא בברית בין הבתרים לא הוזכרה מצרַיִם [בְּאֶרֶץ לֹא לָהֶם], ובפסוק של ספר דברים אין בכלל ארץ ישראל אלא רק מצרַיִם, כלומר אנוס לרדת למצרַיִם, אין לו בפסוק הזה אפשרות אחרת, וזה הטריד את חז״ל. והרי אברהם לא היסס לרדת למצרים, וכך גם יעקב, והדבר הזה הציק לחז״ל, ולכן הכניסו את אנוס על פי הדיבור, את הקישור לברית בין הבתרים, אמר ישראל, ואנוס נשאר לא ברור, אמורפי, ואפילו אירוני.
וכן, אלֹהים רצה שיֵרדו ושלא ירצו להיות שם, אמר עוד, ומכל זרעו של אברהם נשאר לו רק יעקב בשביל זה [ישמעאל היה כמעט בן מצרַיִם, מדיָן היה קרוב למצרַיִם וקשור אליה, ועשָו קיבל את הר שעיר מאת אלֹהים], כך שבעיקר אנוּס כאן אלֹהים. אלֹהים אנוּס על פי הדיבוּר שלו לאברהם, כי נשאר לו רק יעקב שיירד למצרים.
[אחרי כן המשכנו אל ״וַיָּגָר שָׁם - מְלַמֵּד שֶׁלא יָרַד יַעֲקב אָבִינוּ לְהִשְׁתַּקֵעַ בְּמִצְרַיִם אֶלָּא לָגוּר שָׁם...״ ואל תְּהִיָּה על להשתקע ולגור]
[״אֲרַמִּי אבֵד אָבִי, וַיֵרֶד מִצְרַיְמָה וַיָּגָר שָׁם בִּמְתֵי מְעָט, וַיְהִי שָׁם לְגוי גָּדול, עָצוּם וָרָב.
וַיֵרֶד מִצְרַיְמָה - אָנוּס עַל פִּי הַדִּבּוּר.״ ]
[בראשית: וַיֹּאמֶר לְאַבְרָם, יָדֹעַ תֵּדַע כִּי-גֵר יִהְיֶה זַרְעֲךָ בְּאֶרֶץ לֹא לָהֶם, וַעֲבָדוּם, וְעִנּוּ אֹתָם--אַרְבַּע מֵאוֹת, שָׁנָה. יד וְגַם אֶת-הַגּוֹי אֲשֶׁר יַעֲבֹדוּ, דָּן אָנֹכִי; וְאַחֲרֵי-כֵן יֵצְאוּ, בִּרְכֻשׁ גָּדוֹל.]
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה