כן, המונולוג של מוֹלי [פֶּנֶלוֹפי] לא יודע שיש לו אוהבים ומחַזרים רבים אבל נהיֶה דומֶה קצת לפנלופי שהמחַזרים הרבים היו צובאים אצלה על הבית כל הימים והָמוּ בהיכל עטוּי הצללים ואילו היא עָרגה אל אודיסאוס הנהדר ואמרה "מה רם האיש לוֹ ערגתי, כי תמיד אזכור זה הגבר, שתהילתו נפוצה ברחבי הֶלַאס ובאַרְגּוֹס התיכונה", והרי גם המונולוג של מוֹלי שמחזרים רבים רוצים שיהיה בשבילם חָזוּת כל ״יוּליסֶס״ זקוק לרם ולנהדר, לכל ״יוליסס״. הוא כחלקיק בתוך ״יוליסס״.
״...הבחורים היפים האלה שהצצתי עליהם בחוף של מארגייט מאחורי הסלע עומדים ככה בשמש ערומים כמו איזה אל או משהו ואחרי זה לקפוץ אתם לים למה כל הגברים הם לא כאלה לפחות היה לנו איזה פיצוי לנשים כמו הפסלון המקסים הזה שהוא קנה הייתי יכולה להסתכל עליו מהבוקר עד הערב...״
...השמש זורחת לכבודך הוא אמר ביום ששכבנו בין השיחים של הרודודנדרון בגבעת הואות׳ עם החליפה האפורה מטוויד והכובע קש שלו ביום שהוצאתי ממנו הצעת נישואים כן בהתחלה נתתי לו חתיכת עוגה מהפה שלי וזה היה שנה מעוברת כמו עכשיו כן לפני 16 שנים אלהים אדירים אחרי הנשיקה הארוכה ההיא הפסקתי כמעט לנשום כן הוא אמר שאני פרח הרים...״ [מתוך הפרק פנלופי, המונולוג של מולי, ״יוליסס״, ג׳יימס ג׳ויס, תרגמה יעל רנן]
["מה רם האיש לו ערגתי, כי תמיד אזכור זה הגבר, שתהילתו נפוצה ברחבי הֶלַאס ובאַרְגּוֹס התיכונה". אודיסיאה. תרגם אברהם ארואטי]
אודיסיאה (תרגום אברהם ארואטי
הומרוס
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה