יום שני, 10 באוגוסט 2020

דימיתי שהציוּר הוא

כשהתחיל חודש אב, בזמן הכתיבה על המשך השיחות עם ישראל על "מאמר על עניין צורך הצִמְצוּם" לא הרפתה ממני המחשבה על אִמִּי שחלתה מאד ברגעֵי הוּלדתי ממש, בה' באב, ולא ידעתי לגמרי למה. אבל כשהסתכלתי שוב בכמה רישוּמים של יוזף בויס, שיש בהם דמוּת ההֶגיוֹנוֹת והדִמיוֹנוֹת, יכולתי לחשוב שגם בגלל הצורך בַּציוּר נזכרתי באִמי, במחלתה הארוכה, כמעט על סף המוות, ובימי ילדוּתִי שבהם דימיתי שהציוּר הוא שֹיאוֹ של העולם. עכשיו אני כמעט יכולה לחשוב שהוא ניתן לָעולם. 


יוזף בויס



               
       


יוזף בויס    

            

        

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה