"וזה היה עד ערב שבת דיצירה, ובתנאי שהיום השִשי יתקיים לדִברות מפי הגבורה גם בעשייה, והצליח משום הנעשה ונשמע של ישראל" כתב עוד הרב אשכנזי, וזה על דברי רש"י "הוסיף ה' בששי בגמר מעשה בראשית, לומר שהתנה עמהם: ע"מ שיקבלו עליהם ישראל חמשה חומשי תורה. דבר אחר: "יוֹם הַשִּׁשִּׁי" - כלם תלויים ועומדים עד יוֹם הַשִּׁשִּׁי, הוא ששי בסיון (ס"א שביום ו' בסיון שקבלו ישראל התורה נתחזקו כל יצירת בראשית, ונחשב כאילו נברא העולם עתה", כי ה' הידיעה רומז על יום הששי שהיה ידוע מלפני כן, ושיגיע, וב"זה היה עד ערב שבת דיצירה" אומר הרב אשכנזי בעצם מה תכלית העולם, כי הכֹּל ממתין לדִברות, ובעצם אומר בזה את צורך הצִמצוּם.
כי העולם ממתין לדעת אם יש לו זְכוּת, אמר ישראל, אם יש תקווה לתיקון. וזה רק כשישראל מקבלים על עצמם את התורה בנעשה ונשמע. קודם נעשה ואחר כך נשמע, וזה ממלכת כֹהנים וגוי קדוש. ועם ישראל יהיו כֹהנים לעולם כולו, אמר, יצטרכו למצוא בתרבות שלהם מרחב לכל תופעות העולם, כי הם כהנים של כל העולם. עשרת הדִברות הם מאמץ ליצור ממלכת כֹהנים שתוכל לדבר בשפה אחת אבל גם לדבר בפֵּרוּד של העולם. והצורך בצמצום מגיע אל נעשה ונשמע של בני ישראל, שהוא רצון האדם לקבל על עצמו את המשימה האלֹהית.
אבל יצטרך עוד הרב אשכנזי לומר "וצריך להבין, וכי באיזה כוח שבכוחות יכולים הנבראים להימצא". הכרח הוא להבין.
[ועוד על רישוּמֵי לימוּד והכנה. כי למה הם צריכים אחריהם את היצירה הגמורה. לא מפני שהם לא גמורים, אלא דווקא מפני שהם עומדים נבדלים בכוח עצמם, והיצירה הגמורה אומרת דברים לא רק על עצמה אלא גם עליהם, על מה שהם אמרו. הם נהיים הזיכרונות הזַכִּים שלה.]
["...לאט לאט לרגל המלאכה אשר ברא אלהים לעשות, ולאו דווקא דרך פתאם יחד כתוקף הרצון ברוך הוא. וזה היה עד ערב שבת דיצירה, ובתנאי שהיום הששי יתקיים לדברות מפי הגבורה גם בעשייה, והצליח משום הנעשה ונשמע של ישראל." מהחיבור של יהודא ליאון אשכנזי.]
 |
| רפאל. רישום הכנה |
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה