בגלל כל הדיבורים על מר בנט והתוכניות שלו הלכתי קצת אצל מר בנט מ"גאווה ודעה קדומה" של ג'יין אוסטין, ונזכרתי בטענה שג'יין אוסטין עסקה בכתיבתה בנושאים לא- חשובים, צרים ופעוּטים.
הו, כמה רגועים אנו יכולים להיות כשמרת בנט וחמש בנותיה לא מצליחות להוציא מפיו של מר בנט תיאור משביע רצון של מר בינגלי, כשכל מה שמר בנט מסתיר הוא העניינים הפעוּטים האלה, וכמה אסירי-תודה אנו יכולים להיות לשנינות, לחוכמה, לטפשות, ליושר, לחביבות ולכל מה שאנו מכירים במשפחת בנט.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה