ציוּר סיני של אורכידיאוֹת [Orchid]
בבדידוּת מרילנד לפני זמן רב עשיתי את המעשה המוזר של לימוד ציוּר סיני, והרי ידעתי שציור סיני הוא תַרבות לא שלי, לא מוקנֵית לי. אבל הִכרתי אז את מִצְווֹת הציוּר הזה, והיה נדמה לי שלא היו רחוקות ממני. כך, שוב ושוב ניסיתי להשיג אותן כשציירתי את עלֵי האורכידיאות ואת פרחֵי האורכידיאות ואת מצבֵי פריחת השזיף כי היו בתוך עומק אי-השֹגַת הציוּר, וכשנפרדתי מלימוד הציור הסיני, לקראת החזרה הביתה, נתנה לי המורה מתנת מִכחול של שְֹֹעַר זְאֵב ואחזתי בו כמו בדבר דִמיוני.
״אמנות ציוּר האורכידיאות נשענת לגמרי על רישום העלים...״, נכתב ב״גַן זרעי החרדל״, וכן, ״העלים מצוירים במעט הנחוֹת מִכחול, וצריך להיות להם חֵן צָף בקצב עִם הרוח [נעים כמו אֵלָה[... נְשִיבַת אוויר רגיל לא נוגעת בהם. עלים צריכים להסתיר למחצה את האורכידיאות וכמה צריכים בוודאי להיות מצוירים מאחורי הפרחים, תומכים בהם. הם צריכים להיות רשומים צומחים מן השורשים אבל לא באופן שבו יירָאו מופיעים כמקובצים, כצרור,...״.
אני יכולה עכשיו להאמין שנשיבת אוויר לא רגילה נוגעת בעלי האורכידיאות המצוירים.
בתמונות: המִכחול הישן משְֹעַר זאב. האם באמת שְֹעַר זאב?
דוגמאות לציור פרחֵי אורכידיאה, ספר האורכידיאות, ״גן זרעי החרדל״.
[הציטוטים: תרגום שלי מן התרגום לאנגלית של ״גן זרעי החרדל״ עמ׳ 324, 325]
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה