ניצן פרח השזיף
אני קוראת לו הניצָן הגוֹרָלִי, מסַמֵּל את היֵשוּת של שָמַיִם וארץ, וכשייפָּתח יהיו עלֵי הכותרת רַכּים כל כך כמעט מְפַרְפְּרִים, והוא עלול לא להיפתח, הוא עלול להכיר את צַעַר הקִלקוּל שבעולם, אבל הרי הוא רק מסמל את יֵשוּת שמים וארץ, לא בּוֹרֵא, אלא יודע את זיכרוֹן הבריאה. והציוּר, ציוּר ניצן פרח השזיף, צריך להיות דומה לניצן שבטבע, החי, ועליו להיזהר מאד מטעויוֹת עד שיוכל להיות הדומה לו, הלא חי.
״הניצן מסמל את היֵשוּת של שָמַיִם וארץ, האבקנים שלו עדיין לא נראים אף על פי שהמהוּת שלהם כבר נִכללת בתוך הניצן. לכן גביע אחד [העטיף החיצוני] ושנֵי עֲלֵי-גָּבִיעַ נִראים, שָמַיִם וארץ הם עדיין יֵשוּת לא מפולגת, ואדם [המיוצג על ידי עלֵה-גביע שלישי] עדיין לא הופיע... ״, נכתב ב״גן זרעי החרדל״.
ועל שלושים וששה פגמים [טעויות] בציוּר עץ השזיף שיש לזכור נכתב ב״גן זרעי החרדל״, ״...יותר מדי עלֵי כותרת מִתפזרים... עץ שזיף באור ירח עם ירח עגול... פרחים פּוֹנים כולם לאותו כיווּן... ניצנים בהִסתעפויוֹת של ענפים... מעט מדי פרחים בצד המואר, יותר מדי בצֵל...״
ידיעה רבה כל כך היה צריך להשֹיג המְצַיֵּר את הניצן הזה ואת פרחֵי השזיף.
ומה היה צריך להשֹיג אחרי הידיעה.
[בתמונה: דוגמאות של ציור פרחֵי שזיף. דיוֹ. ״גן זרעי החרדל״.
הציטוטים: תרגום שלי מן התרגום האנגלי ל״גן זרעי החרדל״, עמ׳405]
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה