אנחנו מדברים על יְפִי המִדרשים וכמובן דברֵינוּ על יופי לא מספיקים, וראִיית המדרשים כראִיית דברים אחרים, כגון שירה, לא מספקת, וכך גם מין דימוי שלהם כמצודים גדולים שלרגע עולה בדעתי, ובכל זאת הדימוי הזה מראֶה לי לרגע את גודל כוחם. כי גם אותו קשה לתאר.
אבל יכולנו לראות במדרש שרשעים בני האדם שנבראו, ״וירא ה' כי רבה רעת האדם. זש"ה יש רעה ראיתי תחת השמש ורבה היא על האדם. (קהלת ו א) אמר הקדוש ברוך הוא ראו מה רשעים הללו עושין, כשבראתי אותם...״, ויכולנו לראות שב' שמשים שנתן ה׳ לכל אחד מהם יוצרים סָפֵק, כי כשיש שניים יש ספק, וישראל אמר העולם הוא ריבוי שבו חיָב האדם לבחור, אבל האדם חיָב לרצות את שתי השמשות, כי הן קיימות, ותפקידן להאיר, וכך, הן שוות בהארה, וכשבני האדם מתדבקים בשמש הרע זה לא שונה מהבחירה בשמש הטוב. וגם לא ברור כאן מהו הטוב ומהו הרע. ואלֹהים מתלונן כאן על הבריאה שהוא עצמו ברא.
וראינו במדרש מנין נברא יצר הרע, ״עיר קטנה זה הגוף, ואנשים בה מעט אלו האברים שבו, ובא אליה מלך גדול זה יצר הרע״, כי אלֹהים ברא את האדם בצלמו, בְּצֶלֶם אֱלֹהִים בָּרָא אֹתוֹ, ואמר לאדם מִלְאוּ אֶת-הָאָרֶץ, וְכִבְשֻׁהָ; וּרְדוּ בִּדְגַת הַיָּם, וּבְעוֹף הַשָּׁמַיִם, וּבְכָל-חַיָּה, ביקש שהאדם יחליף אותו בעולם, ואחר כך התנחם על הרע שעשה, בני האדם. כי מצד אחד האדם בצלם אלהים ומצד שני הוא הרע. ומקור יצר הרע הוא אלֹהים, כי האדם בצלמו. אלֹהים ברא את יצר הרע. ויצר הרע מחשב על האדם לצוד אותו במצודים גדולים.
והוא בעצם יצר קיוּם, הרצון של האדם לקיים את עצמו, אמר ישראל, והאדם תמיד נרדף על ידי הצייד הגדול הנקרא יצר הרע, שמחשב לעשות מצודות גדולות על האדם. והאל צריך את הפרזַת יצר הרע כדי שיצר הרע יצליח, אמר עוד, אם יצר הרע מצליח לכבוש את האדם, אלֹהים מצליח לכבוש.
אגדת בראשית (בובר): ד"א וירא ה' כי רבה רעת האדם. זש"ה יש רעה ראיתי תחת השמש ורבה היא על האדם. (קהלת ו א) אמר הקדוש ברוך הוא ראו מה רשעים הללו עושין, כשבראתי אותם, נתתי לכל אחד מהם ב' שמשים, אחד טוב ואחד רע, והם מניחים השמש הטוב ומתדבקים ומתחברים עם הרע, ומניין, שכן מצינו שאמר שלמה עיר קטנה ואנשים בה מעט ובא אליה מלך גדול וסבב אותה ובנה עליה מצודים גדולים. (קהלת ט יד) עיר קטנה זה הגוף, ואנשים בה מעט אלו האברים שבו, ובא אליה מלך גדול זה יצה"ר, ובנה עליה מצודים גדולים מפני שיצה"ר מחשב על האדם לצוד אותו במצודים גדולים.
קהלת ט: יד עִיר קְטַנָּה, וַאֲנָשִׁים בָּהּ מְעָט; וּבָא-אֵלֶיהָ מֶלֶךְ גָּדוֹל, וְסָבַב אֹתָהּ, וּבָנָה עָלֶיהָ מְצוֹדִים גְּדֹלִים.
בראשית ו: ה וַיַּרְא יְהוָה, כִּי רַבָּה רָעַת הָאָדָם בָּאָרֶץ, וְכָל-יֵצֶר מַחְשְׁבֹת לִבּוֹ רַק רַע כָּל-הַיּוֹם.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה