מחשבות על תמונות לא מדויקות

מחשבות על תמוּנוֹת לא מדויקות שיוצרת ההִסטוריה הטרידו אותי, וקראתי שוב אצל יוסף בן מתיתיהו ״אלא על אשר לא חס אף על חיי אחיה הצעיר, יהונתן [המכוּנה אריסטובוּלוּס]. הלה, בהיותו בן שבע-עשרה שנה, הועלה קודם על ידי הוֹרדוֹס למעלת כֹּהן גדול. אך מיד לאחר העלאתו הוּמת, ושוב בפקודת הורדוס. היה יום חג, והצעיר לבוש בגדי הקודש עלה לשרת לפני המזבּח, ויהי בראות אותו בני העם, שמילאו את המקדש, פרצו בבכי – כי זכוֹר זכרוּ את בית החשמונאים, המודח על ידי הורדוס, והעלם הוא הנצר האחרון לשושלת. עוד בלילה ההוא ציוָה הורדוס, שנמלא קנאה עצוּמה, להעביר את הבחור ליריחו. ושם נטלוּ לו, בפקודת המלך, חיילים זרים והטבּיעוּהוּ בבריכה ומת״, 

וראיתי בעינֵי רוחי את הכֹּהן הצעיר, ואת בִּכיים של בני העם, ולא ידעתי אם אכן בני העם בכו כי זכור זכרוּ את בית החשמונאים המודח על ידי הורדוס והעֶלֶם הוא הנצר האחרון לשושלת. לא ידעתי אם מדויקת התמונה שיצרה ההִסטוריה. 

 

באיזו קלוּת יוכלו להיעלם סיבות בִּכיינוּ שלנו בִּתמוּנוֹת לא מדויקות.  

 

 

 

*

 

״העסק-ביש הזה בוִיָה מֶרוּלאנה״ שוב אחרי שנים, וסְבַך הזיכרון עכשיו כאילו מראֶה לי את סְבַך היצירה, ובסבך הזיכרון גם מחשבות לא ברורות על כאילו דמיון של בלש המשטרה כאן לבלש המשטרה ב״החטא ועונשו״, כנראה בגלל סבך השפה ותעתועֵי החקירה, וישנה גם מין מחשבה לא ברורה על גניבת התכשיטים ועל הרצח, והמחשבות האלה [וגם מחשבה ברורה על דמיון חלקֵי סגנוֹן כאן לחלקֵי סגנוֹן ב״יוליסס״] הן בתחילת הקריאה, ואני רוצה שלא יתבטלו בהמשך הקריאה. 

 

״...אבל כל העסק הוא תולדה של שושנת עילוֹת שלֵמה, הנושבת בגבו כמערבולת (כמו שש עשרה הרוחות בשושנת הרוחות, המתלכדות כחצוצרה בשפל הציקלוני) ולבסוף סוחטת את ׳פשר העולם׳ המעולף לתוך תהומות הפשע״ [״העסק-ביש הזה בוִיָה מרולאנה״, קארלו אמיליו גאדא, עמ׳ 6 , תרגם מירון רפופורט]         

 

 

אני חושבת על תמוּנוֹת מדויקות באמנוּת ובסִפרוּת, וכאן, ב״העסק-ביש הזה בוִיָה מרולאנה״, תמונה של שושנת עילוֹת, מדויקת בתוך הסִפרוּת, ויכולה גם להיות דימוּי של עילוֹת פשע שמחוץ לתמונה, של הורדוס, של קליגולה, של נירון, של ממשלוֹת.