מחשבה לא לגמרי ברורה על לֹא-צִיּוּר בְּציוּר

הציוּר  Cockaigneשל  Vincent Desiderio של הספרים עם דימויי האמנוּת הפזורים על הרִצפה ומכסים אותה סביב שולחן עגול, החזיר אותי אל המחשבה הלא לגמרי ברורה על הציור הלוקח אליו רעיון הנמצא מחוץ לציור ואינו מצליח לעשותו לרעיון של  ציור, שהתעוררה כבר לפני זמן רב, כשהסתכלתי בציורים מסוימים של מגריט. חשבתי אז את המחשבה הלא לגמרי ברורה על הלא-ציור שבציורים האלה. 

נדמה שהרעיון שמחוץ לְציור-הספרים והדימויים הנפרשֹים על הרצפה, של שפע הספרים והדימויים, וכמו הצפה של המרחב, הוא קצת כמו רעיון של מֵיצָב, עם ההמחשה של מיצב, ושהציור אינו מצליח להופכו לרעיון של ציור.                  

מדוע קשה לי לחשוב שהציור הזה בעצם עושה דבר דומה למה שעשו ציורים מרובי-פרטים  אחרים, כגון ציורי "טבע דומם", או ציורים מופשטים מסוימים? אולי רק מפני שהוא מפגין כל-כך את רעיון פיזור הספרים על הרצפה ואת יכולת הציור עצמה כאילו היו מופע-קסמים ופיתוי ? 

ובעצם, בגלל ההפגנה הזאת הציור הזה גם שונֶה מאד מן הציורים של מגריט, וכמו בגלל אִי-תוֹם-לב הוא אינו מצליח להציג את הרעיון הנלקח מן החוץ אל תוכו כיָפֶה או כמעניין. האם המחשבה על הלא-ציור בתוך הציור מושפעת מן הסלידה מהפגנַת הרעיון, ואולי גם מן הסלידה מקַלּוּת הרעיון המוצג עצמו? 

עכשיו נדמה לי שהיא יכולה להישאר קצת יותר טהורה ביחס לציורים המסוימים של מגריט. שם היא יכולה לראות את הרצון הצלוּל להציג את הרעיון, ולהסתכל עליו בעזרת הציור. שם היא יכולה לראות את צלילוּת הרעיון, את היותו מובהק כל-כך, עד שנדמה שהוא שייך למהות הציור, שהוא יכול להראות לנו פָּנִים שונים של תפישֹת הציור, ואז, המחשבה הזאת על הרעיון הנלקח אל הציור ונשאר בו קצת זר, כמו לא-ציור, נשארת לא לגמרי ברורה. 

[הציוּר  Cockaigne [מ1993-2003   ]  מתיַחֵס לציור האלגורי-מוסרי של ברויגל   Land of Cockaigne על ארץ שפע, ולמצב האמנות והדימויים שלה] 

http://www.hirshhorn.si.edu/collection/vincent-desiderio-cockaigne/#collection=vincent-desiderio-cockaigne&detail=http%3A//www.hirshhorn.si.edu/search-results/search-result-details/%3Fedan_s


                                                               

מגריט

 מגריט