 |
| ביאטריקס פוטר |
קראתי בספר " Beatrix Potter’s gardening life" מאת מרתה מקדואל, שהביאה ר. מאנגליה, קצת על צִיּוּרֵי-הצמחים של ביאטריקס פוטֶר. מרתה מקדואל כתבה שביאטריקס פוטר עשתה מחקרים מִשֶּלהּ על צמחים ועל פטריות, ושאילו בגני-קיוּ ובקבוצה הבוטַנית Linnean society, שאליהם פנתה, היו תומכים בה, היתה עשויה להיות ציירת של ספרי-בוטניקה.
באתר של " Victoria and Albert Museum" נכתב על ציוּרֵי-הצמחים של ביאטריקס פוטר שהם הונחו על ידי העיקרון של ציור הטבע באופן מדויק, ושילבו בתוכם את תכונות הציור הבוטַני, שיש בו תיאור מדויק ומזהה של הצמחים, ואת התכונות של אמנוּת ציורי-פרחים.
אבל נדמה שבחלקם נמצאת גם רוּחַ הכתיבה של סיפורי-הילדים. הרוח הזאת ממלאה את ציורֵי הצמחים בְּחיים מִשֶּלָהּ, שבהם העובדות המתוארות של הצמחים חביבות כל-כך ואהובות.
ציור לוע-הארי מראֶה כל זאת, בהנחת הצבעים הקלה והמדויקת שלו, עם אשליית תלת- הממד העדינה, ובקווי-המִתאר בדיו השחורה, שיש בהם מין שילוב של הגדרת-הצוּרוֹת הברורה, הגמורה, ושל קלילוּת הקַו, כמו טון דיבור אחר. ציור לוע-הארי אינו ציור לילדים, אבל הוא יכול להשפיע על הנפש כמו שסיפורֵי ילדים יכולים, ולהישמר בזיכרונה כמו שסיפורי ילדים נשמרים - כאחד ממקורות הכרַת האהבה.
ביאטריקס פוטר כתבה שהצבעים של רוב הנושאים בספר על פיטר הארנב הם לא מעניינים, והוסיפה לציורי הספר ציורי פרחים. נדמה שהיא קשרה את סיפורי- הילדים אל ציורי-הצמחים, כך שהם השפיעו זה על זה בתיאור התכונות והרגשות. תכונות הצמחים, תכונות הדמויות ורִגשוֹתיהן, ואולי גם משהו מרִגשותיה שלה, יכלו כולם להיות מתוארים כמו מתוך הרגשת שוויון הערך שלהם.
נדמה שבעיקר בשל ההשפעה ההדדית הזאת היא לא נהייתה ציירת של ספרי- בוטניקה.
ציורֵי הצמחים של סידני פרקינסון, שנעשו במסע ה"אֶנדוור", הם ציורים בוטַניים, אבל נראֶה שהחתירה שלהם אל הכרַת האובייקטים המצוירים כה עמוקה, עד שאלה נהיים שייכים לגמרי לאותה הכרה. יותר משיזכירו את מקורות האהבה של ילדוּתנו, הם יזכירו לנו את מקורות הידיעה שלנו את מהוּת התמוּנוֹת.
 |
| ציור של ביאטריקס פוטר |
 |
| ציור של ביאטריקס פוטר |
 |
| ציור של סידני פרקינסון |
 |
| ציור של סידני פרקינסון |
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה