חברת "אמזון" שאלה אם אני מעוניינת ביומנֵי-המסע המודפסים של קפטן קוק. חשבתי שקפטן קוק בוודאי לא תיאר לו באיזו קַלוּת תעקוב "אמזון" אחרי קוראֵי היומנים שלו בעולם כולו, אבל בעיקר חשבתי שהוא, כנראה, גם לא תיאר לו את כל המסעות והמקומות החדשים העכשוויים בתוך הרגשות ובתוך המחשבות, המסעות והמקומות של הפנימיוּת של האני החדש.
כמובן, הופעת מרחקֵי-העולם ומקומותיו כפְנִים האדם שינתה כל-כך גם משהו בשֹפה שלנו, והמִלה "מקום", שתיארה את מה שקיים ונמצא בעולם באופן תמידי, ואפילו את אלוהים, מתארת עכשיו גם את הפנימיוּת של האדם העכשווי. והרי הרגשות והמחשבות שלו הם בעלי חשיבות עצומה כל-כך בעיניו, הם המקום החשוב והמרומָם כל-כך. כי הפְּנים הלא-צנוע כבר לא רוצה לראות את מסעות-העולם ואת מקומותיו בתוך המרחק, כדבר שלא ישֹיג עד תומו, אלא הוא רוצה לראות אותם בתוכו. עכשיו הוא כבר כמעט יכול לקרוא לעצמו "אנוכי", כאילו הוא עצמו גדול כל-כך, והכל נמצא בו.
ואולי טעיתי. אולי השֹפה החדשה של האדם העכשווי, החדש, אומרת "ממקום של עֶצֶב", "ממקום של חֶמלה", "ממקום של הבנה", "ממקום של אהבה", ולא "אני עצוב", "אני חומל", "אני מבין", "אני אוהב", לא מפני שפנימו של האדם החדש מרומֵם את עצמו אל דרגת מי שהכֹּל קרוב אליו כל-כך, שהכל בּוֹ, אלא מפני שהאדם החדש, המְדַמֶּה לו שהוא חייב להבין את כל רִגשותיו שלו עצמו, לא יכול להביע את מה שנשאר לא לגמרי מובן.
ואולי, בכל זאת, הוא לא חומל, לא מבין, לא אוהב, כי ממילא הוא כבר מרגיש שהוא מכיל את כל האחרים, כמו את המקומות, בתוכו.
.
. 
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה