יום שבת, 6 ביולי 2013

ערפול בקצות הריאליזם.







עִרְפּוּל בקְצוֹת הריאליזם.
בציור של זוכת פרס שיף לאמנות פיגורטיבית-ריאליסטית, ס. צברי, יש מין "התרככות" של הריאליזם בחלקים מסוימים שלו, כמין מעברים אל מה שכמעט נגוז כבר, או שיהיה נגוז ברגע, או מתקיים בעולם משמעויות קצת אחר. אפשר לראות זאת, למשל, בציור הכתף ב"שלושה בשני כיוונים", ובציור כמה מן הפרטים ב"תווים בעץ התפוח", בעִרפוּל של צורות וב"השארת" קווי-רישום.                
הצורך בהתרככות הזאת ובמעבר אל עולם אחר יכול להיות דומה קצת לצורך במעברֵי המשמעויות של המטאפורות בסִפרות, אבל ההתרככות והמעברים כאן  נראים בעיקר כמפתים לדבר-מה, כרומזים שכדאי לנו להגיע אל הקצווֹת המעורפלים, ואינם מוסיפים לציור את עושר המטאפורות. 
ייתכן שעִרפוּל הקצוות מבטא את הרצון במרפרף לצד חומרת הריאליסטי, כעוד שפה, או את הרצון להביע מצבים שונים ורבים של האוביקט המצויר, אבל ייתכן שהוא מבטא משהו מההיסָמכוּת הרבה של הציור על חסד הציור הריאליסטי מן העבר, היסמכות שבה הוא מתיר לעצמו לא לומר הכל, כאילו כבר נאמרו הדברים בשבילו. אז, נהיים הרפרוף והבעַת המצבים השונים למה שמושג בקלות, ונעשֶה קל-ערך. אולי ציורים ריאליסטיים עכשוויים אחרים שצִמצמו חלק מן התיאורים שלהם, עשו אותו הדבר

ד. ואני דיברנו השבוע על ההימָשכוּת למטאפורות. אמרתי לו שהוא מתפתה להן יותר מדי בכתיבה שלו. שהוא משתמש כמעט בלי סוף בהן, וביכולת שלהן להגדיר הגדרות רחבות כל-כך, עד שהוא מגיע למעֵין עִרפול של קְצוֹת האמירות שלו. הוא אמר שלא ראה כמה הפריז בהן.
דיברנו על השירה של חזי לסקלי, שעשתה משהו אחר, מין פנייה ישירה אל שְֹדוֹת-המשמעות האחרים בלי השימוש במטאפורות. ראינו שוב איך היא מגיעה אל מה שכמעט אינו יכול להתחבר, ולהצטרף, בלי רַכּוּת-המעברים שיכולות לאפשר המטאפורות. לא חשבנו שחזי לסקלי שלל את המטאפורות, אלא שרצה את הצגתו של הדבר הכמעט לא מתקבל על הדעת כידוע בידיעה גמורה , ואת הצגתו של היכול להיעלם ברגע כיוצר מציאות יציבה ביותר, שאין בה ההַשאלה וההשוואה של המטאפורה.               
נזכרתי שחזי לסקלי ציטט את הַמְפְּטִי דַמְפְּטִי מ"עליסה בארץ המראָה", שאמר לעליסה שכשהוא גורם למִלה לעבוד בשבילו קשה כל-כך הוא משלם לה שעות נוספות. ואחר-כך המפטי דמפטי אמר לה שהיתה צריכה לראות איך המִלים באות ומקיפות אותו ביום ששי לקבל את המשכורת שלהן. חשבנו שחזי לסקלי השיג את המעברים הקיצוניים בין שְֹדוֹת-המשמעוּת כשגרם למלים לעבוד קשה


                          
 דיוקן הציירת רוזה בונר
1898
Anna Elizabeth Klumpke (American, 1856–1942)


                                     
                             
 ענף של פריחת תפוח, וניצנים. 1878 . מרטין ג'ונסון הד.                                                             


אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה