מן הקריאה על תערוכת אוסף ...

אחד מציורי הציפורים של Audobon 

ציור זואולוגי מאוסף MacGillivray המוזיאון הבריטי לטבע                                         

מן הקריאה על תערוכת אוסף ציורי הציפורים בצבעי-מים של הצייר וחוקר הטבע  John James Audobon [  מ 1785-1851] בחברה ההיסטורית של ניו-יורק נדדתי קצת אל המחשבות על ציורים זואולוגיים אחרים, שהיו טובים בעינַי מאלה שלו. בכתבה על התערוכה נכתב על היותם של חלק מהציורים שלו שנויים במחלוקת, ובעינַי היו צריכים להיות שנויים במחלוקת גם בגלל הפרזות הנופים המצוירים שלהם. אולי בגלל ההפרזות האלה לא ראיתי אותם לגמרי כציורים זואולוגיים. 

ואחר-כך נדדתי אל המחשבה שבאופן קצת מוזר דומים הציורים הזואולוגיים והבוטניים לסִדרות-הפשע בטלוויזיה בכך שההיגיון הפנימי שלהם תלוי כל-כך בהיגיון הנמצא מחוץ להם. התלות הזאת, כמובן, מגבילה אותם, אבל גם מבטיחה להם במידה מסוימת את יכולת הבעת-האמת. ואמנם, נדמה שסדרות-הפשע והציורים הבוטניים והזואולוגיים משיגים את האמת שלהם די בקלות, מה שנראֶה פחוּת-ערך לפעמים, אבל כשהם עשויים היטב יכולה המסירה המדויקת של הגיון- חקירות הפשע וטבעם של הצמחים ובעלי החיים להעניק לנו את הרגשת הרווחה הגדולה, כשאיננו צריכים לחשוש כל-כך מפני ההתקלקלות הפתאומית של אמינות היצירה. אז, מתוך הרגשת הרווחה, אנו יכולים להעריך מאד את ההשגה הזאת של האמת.
ולפעמים, או לרגעים, כשמתגלה בציורים הבוטניים והזואולוגיים וגם בסדרות-הפשע השגה גדולה יותר של אמת, אנו יכולים להרגיש את הִתעלוּת היופי.
ומשהו על הצילום הזה מהסדרה "להעיר את המתים", שבו שתי הנפשות הפועלות העיקריות של החקירות, בויד וגרייס. אולי אפשר לראות בצילום משהו מהיחסים שבין בויד וגרייס, הנראים כיחסים ארוכים כל-כך, עם נינוחות ורוגז ידועים כל-כך, ושאולי נועדו לעשות בסדרה מה שנועדו לעשות הנופים שברקע הציפורים של  Audobon , והצליחו לא להפריז.  

                                                מן הסדרה "להעיר את המתים"