" "זהו אנדריי !" עלה בדעתה של הנסיכה מאריה. "לא, לא יתכן, הרי זה יהיה פלאי יותר מדי", אמרה בליבה ובו ברגע, בעודה מהרהרת כך, הופיעה על המישטח, שעליו עמד המשרת עם הנר, דמותו של הנסיך אנדריי ..." [מתוך "מלחמה ושלום" של טולסטוי, בתרגום של לאה גולדברג].
בליל-הסֵדר דיברתי עם אנדריי על הנסיך אנדריי, ועל ה"העתקים" שלו בהפקות הקולנוע והטלוויזיה. אנדריי קרא לו אנדריי בּוֹלקוֹנסקי, במין קִרבה כזאת, כאילו דיבר על אדם ממשי, חי, שבכל זאת יש בו גם כל הדמויות – המקורית של טולסטוי, ואלו של הקולנוע ושל הטלוויזיה.
לרגע היה נדמה שדמותו של הנסיך אנדריי והדמויות האחרות ב"מלחמה ושלום" של טולסטוי אכן קיימות בתודעתנו כבני-אדם ממשיים, אף על פי שעדיין הבהבו בהן המִלים שיצרו אותן. חלפנו על פני הפרדס החולֶה שלפני הפנייה אל בֵּיתי, והודיתי לאנדריי על הנסיעה, ונזכרתי שאף על פי שדמויותיו של טולסטוי נבנו בתוך עלילה גדולה, הן נוצרו בעיקר מתוך עושר הכתיבה, ושמהבחינה הזאת הן דומות קצת אפילו לדמויות של "יוליסס" של ג'ויס, שכבר חרגו כל-כך מן העלילות.
אחרי-כן, כשקראתי שוב קצת ב"מלחמה ושלום" בתרגום לעברית של לאה גולדברג, תיארתי לי שבזמן שיהיו עוד הפקות קולנוע וטלוויזיה על-פי "מלחמה ושלום" לא יהיו עוד תרגומים לעברית שלו, כאילו נהיו מִלות התרגום של לאה גולדברג זהות לגמרי למִלותיו של טולסטוי, ולא יהיה להן תחליף. שוב יכולתי להרגיש היטב את היווצרוּתן של הדמויות בתוך הכתיבה עצמה, ואת יכולתן להיות מרוצות כל-כך מאופן ההיווצרות הזה.
בזמן הנסיעה עם אנדריי שאלתי אותו למה אינו חוגג את ליל-הסדר, והוא אמר שהוא צריך לעבוד, וקצת הצטערתי, ורק כשחזרתי לקרוא בתרגום הזה של לאה גולדברג יכולתי לחשוב שיש לו זיכרונות חזקים כל-כך מארץ הולדתו, עד שהוא יכול להרגיש את חיוניות הארץ ההיא גם כשהוא כאן, בארץ אחרת.
.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה