הִפלגנו בשיחה שלנו אל עניין הנערה כְריסֵיאיס בת הכהן והנערה בְריסֵאיס אשר שבה אותה אכילס ב״איליאדה״, שהוא קצת כעניין הלנה היפה החטופה, וחשבנו שהוא גם כחזרַת הדברים ב״אִמְרִי נָא אֲחֹתִי אָתְּ״ ו״אֲחֹתִי הִוא״ שאמר אברהם במצרים וגם בגרר [וגם קצת כחזרת הפגישות על הבאר עם רבקה ועם רחל, ״וְהִנֵּה רִבְקָה יֹצֵאת״, ״וְהִנֵּה רָחֵל בִּתּוֹ בָּאָה עִם הַצֹּאן״] כי ראינו כאן לא צורֶך בצורה סִפרותית, לא צורֶך בתבנית ספרותית של חזרה, אלא הצורֶך של אמירַת מה שהיה, מה שקרה, הבעַת עובדות ב״איליאדה״ ובספר בראשית, ולא תמהנו על הופעת המקרים הדומים מאד ב״איליאדה״ ובספר בראשית כי מין הכרח שלהם במהוּת הזמן ובמהוּת האדם וחייו. ואחרי כן המשכנו בעניין ״שגנוזה לך תשע מאות ושבעים וארבעה דורות קודם שנברא העולם״ שאמרו מלאכי השרת על התורה, והרי קודם שנברא העולם הוא בלי זמן ומקום ובכל זאת הם אומרים זמן מדויק ומוגבל שבו היתה גנוזה, והאם יש להם זמן אחר משל בני אדם, והאם הם אומרים שגם הזמן של אלֹהים מוגבל, שאלהים נמדד על ידי זמן לפני היות העולם. ולמה אלֹהים אמר למשה ״החזיר להן תשובה״, כי בהחזיר יש חזרה בתוך זמן, אמר ישראל, אצל משה הזמן לא נצחי, אפשר לעשות בו משהו, ובעצם אלֹהים אמר שמשה יודע יותר מן המלאכים מהו זמן, כי הוא ילוד אִשה, שממנה יוצאים דורות, ולמה התירא משה שמא המלאכים ישרפו אותו, ובעצם אמר כך שהמלאכים רוצים לבטל את הזמן אצל משה, הם רוצים שהתורה תישאר גנוזה, נִשֹגבת, ואלֹהים חשב שמשה, ילוד אִשה, מבין טוב מהם מהי התורה. לא נִשֹגבת.
תלמוד בבלי מסכת שבת. ואמר רבי יהושע בן לוי: בשעה שעלה משה למרום אמרו מלאכי השרת לפני הקדוש ברוך הוא: רבונו של עולם, מה לילוד אשה בינינו? אמר להן: לקבל תורה בא. אמרו לפניו: חמודה גנוזה שגנוזה לך תשע מאות ושבעים וארבעה דורות קודם שנברא העולם, אתה מבקש ליתנה לבשר ודם? מה אנוש כי תזכרנו ובן אדם כי תפקדנו ה' אדנינו מה אדיר שמך בכל הארץ אשר תנה הודך על השמים! - אמר לו הקדוש ברוך הוא למשה: החזיר להן תשובה! - אמר לפניו: רבונו של עולם, מתיירא אני שמא ישרפוני בהבל שבפיהם...
[בתמונה: התחלת האיליאדה. תרגם אברהם ארואטי. ]
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה