שיחות על תהִלים עם ישראל פיבקו. וגם קַצְתִּי.
עוד דיברנו על מָה־אַדִּיר שִׁמְךָ בְּכָל־הָאָרֶץ, וישראל דיבר על המִבנה של האלים היווניים ועל אי-מִבנה כאן, על אֵין מִבנה כאן, ורק שֵם [שִמְךָ] כאן, והוא גם למטה בארץ, וזה רק השם ולא אלֹהים עצמו, והשמים הם רק מַעֲשֵׂ֣י אֶצְבְּעֹתֶ֑יךָ, רק העדינוּת הזאת, וצֹנֶ֣ה וַאֲלָפִ֣ים כֻּלָּ֑ם וְ֝גַ֗ם בַּהֲמ֥וֹת שָׂדָֽי, צִפּ֣וֹר שָׁ֭מַיִם וּדְגֵ֣י הַיָּ֑ם, הדברים האלה כמעט אל מול מה אַדִּיר שִמְךָ.
ודבר אחֵר אחרי השיחה הזאת, כי קַצְתִּי במִתְפַּיְטִים על מוֹת אִשה אהובה האומרים חיינוּ הגשמיים הם שיקוּף, האומרים מוות כשינוּי תְּצוּרָה, האומרים מתוך הרוחניוּת שלהם, והלכתי אֶל וַיִּהְיוּ כָּל-יְמֵי אָדָם אֲשֶׁר-חַי תְּשַׁע מֵאוֹת שָׁנָה וּשְׁלֹשִׁים שָׁנָה וַיָּמֹת, ואֶל וַיִּהְיוּ כָּל-יְמֵי-שֵׁת שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁנָה וּתְשַׁע מֵאוֹת שָׁנָה וַיָּמֹת, ואֶל וַיִּהְיוּ כָּל-יְמֵי אֱנוֹשׁ חָמֵשׁ שָׁנִים וּתְשַׁע מֵאוֹת שָׁנָה וַיָּמֹת, ואל וַיִּהְיוּ כָּל-יְמֵי קֵינָן עֶשֶׂר שָׁנִים וּתְשַׁע מֵאוֹת שָׁנָה וַיָּמֹת, ואל כֹּל אֲשֶׁר נִשְׁמַת-רוּחַ חַיִּים בְּאַפָּיו מִכֹּל אֲשֶׁר בֶּחָרָבָה מֵתוּ, ואל וַיִּגְוַע וַיָּמָת אַבְרָהָם, ואל וַתָּמָת דְּבֹרָה מֵינֶקֶת רִבְקָה, ואל וַיָּמָת שָׁם מֹשֶׁה עֶבֶד-יְהוָה בְּאֶרֶץ מוֹאָב, עַל-פִּי יְהוָה.
וקראתי שוב בתהִלים את ״וְנַפְשִׁי נִבְהֲלָה מְאֹד; ואת (וְאַתָּה) יְהוָה, עַד-מָתָי. שׁוּבָה יְהוָה, חַלְּצָה נַפְשִׁי; הוֹשִׁיעֵנִי, לְמַעַן חַסְדֶּךָ, כִּי אֵין בַּמָּוֶת זִכְרֶך״. השירה האומרת ״אֵין בַּמָּוֶת זִכְרֶךָ״. ואז נחה מעט רוּחִי.
תהִלים ח: (ח) צֹנֶ֣ה וַאֲלָפִ֣ים כֻּלָּ֑ם וְ֝גַ֗ם בַּהֲמ֥וֹת שָׂדָֽי: (ט) צִפּ֣וֹר שָׁ֭מַיִם וּדְגֵ֣י הַיָּ֑ם עֹ֝בֵ֗ר אָרְח֥וֹת יַמִּֽים: (י) יְקֹוָ֥ק אֲדֹנֵ֑ינוּ מָֽה־אַדִּ֥יר שִׁ֝מְךָ֗ בְּכָל־הָאָֽרֶץ:
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה