היום דיברנו על רַבִּים אֹמְרִים מִי יַרְאֵנוּ טוֹב ועל הנחה נסתרת כאן שהטוב הוא לא דבר טבעי, ולכן מי יַרְאֵנוּ, וישראל אמר מוטמעת כאן השאלה מהם טוב ורע, והרע הוא הדבר הטבעי, ואלֹהים היה צריך לראות כי טוב, כי קודם היה תֹהו ובֹהו וחושך על פני תהום, ואת החושך הוא לא ברא, והחושך כאילו הפוך לארץ, כי אלהים לא עשה אותו ולא שינה אותו, והמצפים לראות את הטוב מבקשים לראות את התחלת הכֹּל,
ואיך רואים את הטוב, ואין כאן עניין אינטלקטואלי, ולמה הם אומרים מי יַראנו, למה הם לא רואים בעצמם. כי המציאוּת שהם רואים לא טובה. והטוב חיָב להיות מקובל עליהם. כך דיברנו, וחזרנו אחרי כן אל רַבִּים, שהם לא חסידים ליהֹוָה, שהם צָרים עליו וגם רוצים לראות טוב.
תהלים ד: רַבִּ֥ים אֹמְרִים֘ מִֽי־יַרְאֵ֪נוּ֫ ט֥וֹב נְֽסָה־עָ֭לֵינוּ א֨וֹר פָּנֶ֬יךָ יְקֹוָֽק:(ח)
[תהלים ג: מָֽה־רַבּ֣וּ צָרָ֑י רַ֝בִּ֗ים קָמִ֥ים עָלָֽי:(ג) רַבִּים֘ אֹמְרִ֪ים לְנַ֫פְשִׁ֥י אֵ֤ין יְֽשׁוּעָ֓תָה לּ֬וֹ בֵֽאלֹהִ֬ים סֶֽלָה:
תהלים ד: וּדְע֗וּ כִּֽי־הִפְלָ֣ה יְהוָה חָסִ֣יד לו]
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה