הפעם לא עֹשֶׁק רָשׁ אלא רָעָה אֲשֶׁר רָאִיתִי תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ וְרַבָּה הִיא עַל־הָאָדָם, רעה על האדם, לא האדם עושה אותה, וכנראה בהמשך הפסוקים הרעה היא במעשה של אלהים, אִ֣ישׁ אֲשֶׁ֣ר יִתֶּן־ל֣וֹ הָאֱלֹהִ֡ים עֹשֶׁר֩ וּנְכָסִ֨ים וְכָב֜וֹד, והעושר מאלהים ממלא את נפשו של האיש [וְֽאֵינֶ֨נּוּ חָסֵ֥ר לְנַפְשׁ֣וֹ]. כי הוא בא מאלהים, אמר ישראל. ורציתי גם לראות באיש נֶפֶשׁ חַיָּה, שהיא בספר בראשית, והיה נדמה לי שאלהים נותן את כל זה כדי לקיים את נפש חיה שבאיש. את חייו. וחשבנו שהאיש זקוק לזה.
אבל מיד גם מופיעה ההתאווּת של האיש, אֲשֶׁר־יִתְאַוֶּ֗ה, ומופיע איש נוכרי, כמו בְּתוך סיפוּר מופיע איש נוכרי, זר, והוא יאכל מזה, ולא ברור איך הופיע, אבל הרי גם הוא במעשה של אלהים, והרי אלהים לא יַשְׁלִיטֶנּוּ לֶאֱכֹל כי יופיע איש נוכרי, כי איש נוכרי צריך להגיע, כי אלהים נתן לאדם עושר ונכסים וְֽאֵינֶ֨נּוּ חָסֵ֥ר לְנַפְשׁ֣וֹ מִכֹּ֣ל אֲשֶׁר־יִתְאַוֶּ֗ה והנוכרי צריך להגיע כדי להקטין את הנתינה של אלהים. והנוכרי הוא בשם אלהים וגם נגד המעשה של אלהים, אמר ישראל, וראינו שהוא קצת כמו השטן אצל איוב, כי הוא הרואה את מה שאלהים לא ראה בהתחלה.
[חשבנו שוב מעט על הכסיל שאֹכֵ֖ל אֶת־בְּשָׂרוֹ, כאילו דומה לאלה שנאמר עליהם ״לֶאֱכֹ֣ל מִמֶּ֔נּוּ״ ו״יֹֽאכֲלֶ֑נּוּ״ וגם הפוך מהם, ואוכֵל כמעט כמו ב״... תֹּאכַל לֶחֶם״ שאמר אלֹהים לאדם [בספר בראשית] והפוך מבני האדם שיאכלו לחם, כי הוא עומד מנגד, לעצמו, לצַלמו שלוֹ, לממשוּת בְּשָֹרוֹ.]
קהלת פרק ו פסוק א - ו
(א) יֵ֣שׁ רָעָ֔ה אֲשֶׁ֥ר רָאִ֖יתִי תַּ֣חַת הַשָּׁ֑מֶשׁ וְרַבָּ֥ה הִ֖יא עַל־הָאָדָֽם:(ב) אִ֣ישׁ אֲשֶׁ֣ר יִתֶּן־ל֣וֹ הָאֱלֹהִ֡ים עֹשֶׁר֩ וּנְכָסִ֨ים וְכָב֜וֹד וְֽאֵינֶ֨נּוּ חָסֵ֥ר לְנַפְשׁ֣וֹ׀ מִכֹּ֣ל אֲשֶׁר־יִתְאַוֶּ֗ה וְלֹֽא־יַשְׁלִיטֶ֤נּוּ הָֽאֱלֹהִים֙ לֶאֱכֹ֣ל מִמֶּ֔נּוּ כִּ֛י אִ֥ישׁ נָכְרִ֖י יֹֽאכֲלֶ֑נּוּ זֶ֥ה הֶ֛בֶל וָחֳלִ֥י רָ֖ע הֽוּא:(ג)
(ב)
(
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה