על הציור ה״הפוך״ של מונדריאן

 

״...מאמר על ציוּרי הפרחים של מונדריאן, שבמרכזו ציוּר של פרח שושן, ושבו כתב אדם בשם יוּז שמונדריאן נזקק לציוּרי הפרחים כדי להִמָּלֵט מהרגשת המיאוס שרעיונות יכולים לעורר אחרי שעוסקים בהם שוב ושוב, וכדי לאפשר להם להחזיר לעצמם את המשמעויות שיוחסו להם. בניגוד לכותבים אחרים, שהדגישו את הצורך של מונדריאן לצייר מדי פעם יופי ידוע ומוסכם, הדגיש יוז את הצורך שלו להציל את המשמעויות של הציורים המופשטים כדי שיוכל להמשיך ולהאמין בהם״ [הגדרַת הצמחים, הוצאת כרמל].

הציוּר המופשט של מונדריאן שלכאורה נתלָה הפוך במשך שנים הזכיר לי את הדברים של יוז. דימיתי לי עכשיו שמונדריאן נזהר מאד מן המובן מאליו, דימיתי שהוא שאל אם השאיפה וה״הִתעלוּת״ אל כמעט המְרוֹמים של הציוּר, אל האוויר העליון שלו, היא מובנת מאליה, ואם הכובֶד הרובץ ממעל, הרובץ על הציוּר האוורירי וגודר את הרעיון של המשטח המצויר הוא מובן מאליו. דימיתי לי שמונדריאן שאל מהו המובן מאליו אחרי שעסק שוב ושוב ברעיונות הציור המופשט, ושלרגעים ראה את המובן מאליו המופיע המתעתע בו, המערער את משמעוּת הציוּר ואותו, והיה צריך להציל את הציוּרים ואת עצמו. אולי לרגעים בראייתם כאילו אחרים, הפוכים. 

 

                                                     

ציורים של מונדריאן