בשיחה שלנו על המדרש אני צוחקת, אולי כי כל הרדיפוֹת אצלו שווֹת במהותן, וכל ״יבקש את נִרדף״ שווים במהותם, וכי צדיק נרדף על ידי צדיק וצדיק נרדף על ידי רשע ורשע נרדף על ידי רשע צריכים להיות נרדפים כדי שאלֹהים יבקש אותם, וישראל אומר על ״צדיק רודף את צדיק״ לכאורה עולם מתוקן, שבו צדיקים, אבל צדיק רודף את צדיק, צדיק רודף את צדיק כדי לפגוע. ואנחנו מדברים על ״והאלֹהים יבקש את נִרדף״ כהאלֹהים יעדיף את נרדף, גם אם בשביל להרוג אותו, וזה לְעולם, כפיָה על אלֹהים, הוא עצמו לא יכול לשַנות את יבקש את נרדף. ולָמה המדרש הזה, אומר ישראל, ללַֹמד שגם אם אנחנו צדיקים אנחנו צריכים שירדפו אותנו כדי שאלֹהים יבקש אותנו. ובמה נרדף חזק מרודף, הוא אומר עוד, בזה שהוא לא צריך לרדוף. לרודף יש עוֹל נמשך, לא נעלם לעולם, כי הרדיפה היא סוג של שליטה במישהו.
ובעולם שבו צדיק רודף את צדיק, כל אחד עושה מה שנכון מבחינתו, בזמן שהוא צדיק, והפִתרון כאן הוא לא ניצחון ולא כניעה אלא מרחב של רדיפה ובריחה, וכאילו אין בו דבר סותר את הצדיקוּת.
וברשע רודף צדיק אין הבדל במהות הרדיפה אלא כאן הרשע רוצה להחליף את הצדיק, לשלוט במקום הצדיק, וברשע רודף רשע אין הבדל במהות הרדיפה, אבל אין תקווה, כי רֶשַע יחליף רֶשַע.
ובסוף השיחה ישראל אומר חסר כאן צדיק רודף רשע, כי אין במדרש רצון שהרָשָע ייעלם. כי רָשָע חייב להיות בעולם.
[קהלת רבה (וילנא) פרשה ג: , והאלהים יבקש את נרדף רבי הונא בשם רבי יוסי אמר לעולם האלהים יבקש את נרדף את מוצא צדיק רודף את צדיק והאלהים יבקש את נרדף, רשע רודף צדיק והאלהים יבקש את נרדף, רשע רודף רשע והאלהים יבקש את נרדף מכל מקום יבקש את נרדף,]
[קהלת ג: כִּי כָּל-אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה הָאֱלֹהִים הוּא יִהְיֶה לְעוֹלָם--עָלָיו אֵין לְהוֹסִיף, וּמִמֶּנּוּ אֵין לִגְרֹעַ; וְהָאֱלֹהִים עָשָׂה, שֶׁיִּרְאוּ מִלְּפָנָיו. טומַה-שֶּׁהָיָה כְּבָר הוּא, וַאֲשֶׁר לִהְיוֹת כְּבָר הָיָה; וְהָאֱלֹהִים, יְבַקֵּשׁ אֶת-נִרְדָּף]
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה