קופסאות מרק קמפבל כאן על השולחן נִדְמוֹת מיד ל״פחיות המרק של קמפבל״ של אנדי וורהול, לַלא-מציאוּת, לחלום-האמנוּת. והרי האמנוּת משפיעה עליהן, מושכת אותן אל תשוקות הדמיוֹנוֹת והידיעה ואל הערָבוֹת הגדולות של אי-ההשֹגה. הרי היא, התלויה לכאורה בחפצים של המציאוּת שמחוּץ לה, משפיעה את רוּחָהּ על החפצים של המציאוּת עד שנדמה שהם תלויים בה, שמַרְאֵיהֶם נקבעים בגלל מראהָ שלה, וכאן, במטבח, הם נִדמים לָהּ לרגע, מִתְעַלִּים בתוך האשליָה.
זה מזכיר לי מחשבה חולפת על השְפָּעַת הרישוּמים של אנה טיכוֹ על הרי ירושלים. כאילו הרישומים האלה מוטלים על מראֵה ההרים עצמם. כאילו קוויהם משפיעים את יכולותיהם על יכולות ההרים.
המחשבה החולפת הכמעט נעלמת תוכל לשוב, כי הרישומים יוכלו תמיד להשפיע את דִמיוֹנוֹתיהם ואת יְפִי הרחוק מהשָֹגָה על הנוף המוגבל של המציאוּת.
[פחיות המרק של קמפבל (לעיתים מוזכרת כ-32 פחיות המרק של קמפבל) היא יצירת אמנות שנוצרה ב-1962 על ידי אנדי וורהול.]
Andy Warhol Campbell's Soup Cans (American, 1928–1987) |
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה