טיפש במקום החכם של ההגדה [שיחות עם ישראל פיבקו על ההגדה]

 

בן טיפש בתלמוד ירושלמי הוא במקום החכם של ההגדה, אמר ישראל בשיחה שלנו. כי הם נותנים לטיפש את התשובה של החכם בהגדה, והוא טיפש כי הוא שואל ״מה זאת״ על הצורה, הסעודה, ולא על התוכן, ובעצם הם טוענים כך ששאלַת החכם בהגדה על החוקים והמשפטים היא לא עמוקה, אלא רק על הסעודה. והטיפש שלהם הוא הטיפש-חכם, והרווח בין טיפש וחכם אצלם דק.

ובתשובה שלהם, שלא יהא עומד מחבורה זו ונכנס לחבורה אחרת, הם מזהירים אותו מהתוכן הרומאי של הסעודה, התוכן של הפריצוּת. 

ובן חכם כאן, האומר ״אותנו״ [לא ״אתכם״], הוא חלק מהעם, להבדיל מהרשע האומר ״לכם״. האומר אני אלטרנטיבה לכם, אמר ישראל. 

והתשובה לחכם כאן לא קשורה לרומא, לסעודה, אלא רק ליחסים של אלֹהים עִם העם. כי הוא שואל מה העדות החוקים והמשפטים של יציאת מצרים, לא של עכשיו, והם עונים בחוזק יד. אלֹהים כפה עלינו, ציווה עלינו לצאת ממצרים. היציאה והֱיוֹת עַם וממלכת כֹּהנים, הגאולה, נִכפו עלינו.

כך כל החוקים והמשפטים האלה הם בכפייה גם על החכם, שאמר ״אותנו״, 

והוא שייך לעם בכפייה של אלֹהים. 

והרשע, כאן בתלמוד הירושלמי, האומר מה הטורַח הזה שאתם מטריחין עלינו בכל שנה ושנה, מדבר לא ממבט של אילו היה שם אלא ממבט של עכשיו. הוא רשע של תקופת חכמים, לא של יציאת מצרים. והוא  אומר יש לי ספק על גאולת ישראל לא בזמן יציאת מצרים אלא עכשיו. 

אבל הוא אומר ״טורַח״ כי הם מצליחים כל שנה ושנה להביא גאולה לעולם. זה הטורַח. כל שנה ושנה, להמשיך את תפקיד הגאולה של ממלכת כהנים וגוי קדוש.

ושאינו יודע לשאול, הם לא דנים בו, הוא ברור להם, כי ברור להם למה הוא לא יודע לשאול, וגם הם לא יודעים לשאול. 

 

 

 

[תלמוד ירושלמי מסכת פסחים פרק י דף לז 

 

ה"ד/ הלכה ד' תני ר' חייה כנגד ארבע' בני' דיברה תור' בן חכם בן רשע בן טיפש בן שאינו יודע לשאל 

בן חכם מהו אומ' מה העדות והחקים והמשפטי' אשר צוה יי' אלהינו אותנו אף אתה אמור לו בחוזק יד הוציאנו יי' ממצרים מבית עבדים 

 

בן רשע מהו אומר מה העבודה הזאת לכם מה הטורח הזה שאתם מטריחין עלינו בכל שנה ושנה מכיון שהוציא את עצמו מן הכלל אף אתה אמור לו בעבור זה עשה יי' לי לי עשה לאותו האיש לא עשה אילו היה אותו האיש במצרים לא היה ראוי להיגאל משם לעולם 

טיפש מהו אומר מה זאת אף את למדו הילכות הפסח שאין מפטירין אחר הפסח אפיקימון שלא יהא עומד מחבורה זו ונכנס לחבורה אחרת 

בן שאינו יודע לשאל את פתח לו תחילה 

אמר ר' יוסה מתניתא אמר' כן אם אין דעת בבן אביו מלמדו]