חשבתי שוב על יעקב ששמר את הדבר [״וְאָבִיו שָׁמַר אֶת-הַדָּבָר״ ] כשקראתי בהגדרות המִלים שכתב ד׳ את ״קִוָּה - רצה בלי לנסות״, חשבתי פתאֹם ש״שָמַר את הדבר״ הוא קיווה לַדבר, כי קיווה לייעודו הנבחר של יוסף, כאילו קיווה שהוא ואֶחָיו של יוסף יבואו להשתחוות ליוסף, אבל הרי לא קיווה אלא ניסה כששמר את הדבר, כאילו ניסה בלִבּוֹ להשתחוות ליוסף וניסה להגיע עד סוף זמן השמירה, אל ההשתחווּת הממשית.
קראתי עכשיו גם את תיאור הרכבת לחרטום שכתב תומס מאן, ולרגע היה נדמה לי שהנסיעה שלו למצרַיִם ולארץ ישראל למען הכתיבה של ״יוסף ואחיו״ ותיאור הרכבת שייכים לתקווה של כתיבת הסִפרוּת הגדולה הזאת, אבל הרי הם בעיקר מה שניסה, אני חושבת, כי הנסיעה למצרים ולארץ ישראל והלימוד של ספר בראשית [ואולי גם של מדרשים] הם מה ששמר בלִבּוֹ עד ההגעה אל קצה גודֶל הכתיבה.
ונדמה לי שבתיאור הרכבת, ״כפי שרכבת היוקרה הלבנה בעלת החלונות הכחולים נושאת את נוסעיה אל עבר חרטום דרך הישימון, מפלסת את דרכה בין הגבעות צרובות החמה, מבשרות המוות, של המדבר הלובי והערבי...״, התיאור השמור בלִבו, כבר התחילו וצצו הבור שהוא בור הקבר ב״יוסף ואחיו״ ושמכיל גם את ״מושג הבאר וכמו כן את מושג בור הכלא, ושזה קשור כל כך אל בור השחת הוא גיא-צלמוות, משמע מַלכוּת הרפאים, עד שנעשו בור הכלא וארץ תחתיות כעין שניים שהם מחשבה אחת...״ ו״כי ההרגל לראות את מצרים כתחתיות ארץ ואת יושביה כאנשי שְאוֹל טבוע היה בו מבטן ומלידה״, התחילה וצצה ההגעה הגדולה.
[בראשית: וַיִּגְעַר-בּוֹ אָבִיו, וַיֹּאמֶר לוֹ מָה הַחֲלוֹם הַזֶּה אֲשֶׁר חָלָמְתָּ: הֲבוֹא נָבוֹא, אֲנִי וְאִמְּךָ וְאַחֶיךָ, לְהִשְׁתַּחֲוות לְךָ, אָרְצָה. לז,יא וַיְקַנְאוּ-בוֹ, אֶחָיו; וְאָבִיו, שָׁמַר אֶת-הַדָּבָר.
...לֹא-אַתֶּם שְׁלַחְתֶּם אֹתִי הֵנָּה, כִּי, הָאֱלֹהִים; וַיְשִׂימֵנִי לְאָב לְפַרְעֹה, וּלְאָדוֹן לְכָל-בֵּיתוֹ, וּמֹשֵׁל, בְּכָל-אֶרֶץ מִצְרָיִם. מה,ט מַהֲרוּ, וַעֲלוּ אֶל-אָבִי, וַאֲמַרְתֶּם אֵלָיו כֹּה אָמַר בִּנְךָ יוֹסֵף, שָׂמַנִי אֱלֹהִים לְאָדוֹן לְכָל-מִצְרָיִם; רְדָה אֵלַי, אַל-תַּעֲמֹד. ]
[1. ״מושג הבאר וכמו כן את מושג בור הכלא...״. מתוך ״יוסף ואחיו״, תומס מאן. מגרמנית מרדכי אבי שאול, הוצאת ספרית פועלים, הקבוץ הארצי.
2. ״כפי שרכבת היוקרה הלבנה בעלת החלונות הכחולים נושאת את נוסעיה אל עבר חרטום...״ תרגם ערן הורוביץ]
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה