כשניסיתי לתאר לי מדוע בתקופה האחרונה עברו הפורטרטים הנשיאותיים הרִשמיים של ארה"ב מציור אל צילום [וציור פורטרט רשמי של נשיא מוצג רק אחרי סוף כהונתו], חשבתי שהדבר הזה נעשה לא רק בגלל עכשוויוּת הצילום, אלא גם מפני שהנשיאים האחרונים ניסו, כנראה, להתרחק קצת מהרגשת הגדוּלה שציור יכול ליצור.
תיארתי לי שברק אובמה בוודאי הרגיש כך כשעמד להצטלם ליד הדגל במצלמה דיגיטלית. אבל בהסתכלות בצילום הפורטרט של אובמה אפשר לראות שהעמידה ליד הדגל, שאולי נועדה לבטא את היותו משרֵת את הארץ והמדינה, בעצם גם מרוממת את דמותו, ומזכירה לנו שצילום הפורטרט הרשמי, כמו ציורי הפורטרט הרשמיים, אינו מצניע את דמותו של הנשיא.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה