המשך הקריאה ביומן של קפטן קוק.
ניו-זילנד, 1769.
"בזמן שחנינו כאן, הלכתי אל כמה מהגבעות כדי לראות את הארץ, אבל כאשר הגעתי אליהן ראיתי רק מעט, מפני שהמראה הופרע על- ידי גבעות גבוהות יותר. על הרכסים של הגבעות כמעט לא גדל דבר מלבד שרכים, אבל העמקים וצדיהן של גבעות רבות כוסו בעושר של יערות וירק, ובמטעים קטנים של הילידים...מצאנו ביערות עצים של מעל עשרים סוגים שונים. לקחתי אל הספינה דוגמאות של כל אחד מהם, מפני שהם כולם לא היו ידועים למישהו מאתנו. העץ שכרתנו בשביל האש היה משהו כמו מייפל, והניב גומי לבנבן. היה גם סוג אחר של צהוב עמוק, אשר תיארנו לנו כיכול להיות מועיל בצביעה..."
היום, כשתיאורי הילידים שביומן כבר נראים כמעט מוכרים מדי, נשמרת החיוניות של תיאורי הנוף והצמחים.
ניו-זילנד, 1769.
"בזמן שחנינו כאן, הלכתי אל כמה מהגבעות כדי לראות את הארץ, אבל כאשר הגעתי אליהן ראיתי רק מעט, מפני שהמראה הופרע על- ידי גבעות גבוהות יותר. על הרכסים של הגבעות כמעט לא גדל דבר מלבד שרכים, אבל העמקים וצדיהן של גבעות רבות כוסו בעושר של יערות וירק, ובמטעים קטנים של הילידים...מצאנו ביערות עצים של מעל עשרים סוגים שונים. לקחתי אל הספינה דוגמאות של כל אחד מהם, מפני שהם כולם לא היו ידועים למישהו מאתנו. העץ שכרתנו בשביל האש היה משהו כמו מייפל, והניב גומי לבנבן. היה גם סוג אחר של צהוב עמוק, אשר תיארנו לנו כיכול להיות מועיל בצביעה..."
היום, כשתיאורי הילידים שביומן כבר נראים כמעט מוכרים מדי, נשמרת החיוניות של תיאורי הנוף והצמחים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה