יום חמישי, 7 ביוני 2012

עלילה.

עלילה.
כמה מובן הרצון בעלילה עם התחלה וסוף, עם ההרגשה שההתחלה והסוף מוצקים ואמיתיים כל-כך, עם ההרגשה ששום דבר חשוב לא קרה לפני העלילה, ולא יקרה אחריה, ובעיקר, בלי החשש הכמעט מובן מאליו שדווקא אחריה עוד יקרה משהו.
למשל, כאשר בסופו של סרט, שבו מתוארים ניסיונות ההישרדות הממושכים מאד של ניצולים מתאונת מטוס מעל אזור הקוטב, מגיע מטוס חדש ורענן ומחלץ את הניצולים, אנו יכולים להיות בטוחים ממש שהסוף אמיתי. אילו היה המטוס החדש מגיע מוקדם יותר, היינו עלולים לחשוב שגם הוא ייקלע לתאונה.   

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה