באמצע העלילה.
זהב לבן רואָה זהב עָמֹק, זנב-סוס עָמֹק באור- צהרים, צעיר כל-כך, ורק לתאר אותם ביחד, כמו אב ובִתו, אולי בכל זאת יתברר כאיזה שִגיון חולף שלו, עִרפול המחשבות של אומללוּת ההתבגרות, ועל מעבַר המדרכה ליד שולחנות בית-הקפה ילדת-זהב עמוק כבר לידה ממש, רק בשביל להסביר לה את מצב העניינים, שבוודאי לא הוסבר לה, הוא רצה רק עוד קצת את האשלייה המתוקה, בלי אשה ובלי ילדים, ובטח גם בלי ההורים שלה, לא רצה לזעזע אותם, רצית לפגוש אותי זהב עָמֹק שואלת, בזמן שאמא שלה כבר מחכה בחנות הבגדים "קסטרו", ושמלות-קיץ נחמדות מחכות גם הן,
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה