תַּרְבּוּת רעה בתוך ביתו של אדם, וגוג ומגוג, ומשל יפה לנִמשל [שיחות על תהִלים עם ישראל פיבקו]

 

 

 

תַּרְבּוּת רעה בתוך ביתו של אדם, וגוג ומגוג, ומשל יפה לנִמשל [שיחות על תהִלים עם ישראל פיבקו]

 

אחרי כן קראנו בתלמוד ״קשה תרבות רעה בתוך ביתו של אדם יותר ממלחמת גוג ומגוג... מה רבו צרי רבים קמים עלי, ואילו גבי מלחמת גוג ומגוג כתיב: למה רגשו גוים...״ ו״מזמור לדוד בברחו מפני אבשלום בנו, מזמור לדוד? קינה לדוד מיבעי ליה! אמר רבי שמעון בן אבישלום משל למה הדבר דומה? לאדם שיצא עליו שטר חוב, קודם שפרעו היה עצב, לאחר שפרעו שמח...״, שתי השוואוֹת, ושאלנו אם יפות ההשוואות. ישראל אמר לפי חז״ל יש מלחמה נוראה לפני קץ הימים, גוג ומגוג, והם משווים כאן את למה רגשו גויים ומה רַבּוּ צָרַי, ורבו צרי נורא מרגשו גויים, והסבל של דוד נורא מזה שיגרמו כל האומות. הם בעצם אומרים היחס לבְנוֹ גדול משאלת תיקון העולם. והוא מסוגל לעשות דבר בעולם שמלחמת גוג ומגוג לא יכולה לעשות [העולם יעצור בגלל הבעיה של דוד שהיא גדולה מעוצמת גוג ומגוג]. וזה נאמר על דוד המלך, לא על אדם רגיל. 

ודיברנו על יפה המשל לנמשל כאן, ״מזמור לדוד? קינה לדוד מיבעי ליה! אמר רבי שמעון בן אבישלום משל למה הדבר דומה? לאדם שיצא עליו שטר חוב, קודם שפרעו היה עָצֵב, לאחר שפרעו שמח, אף כן דוד, כיון שאמר לו הקדוש ברוך הוא הנני מקים עליך רעה מביתך, היה עצב, אמר שמא עבד או ממזר הוא דלא חייס עלי. כיון דחזא דאבשלום הוא שמח, משום הכי אמר מזמור״, וישראל אמר שטר החוב הוא ממה שעשה דוד לבת שבע, שטר חוב על דוד, ולכאורה דוד היה צריך להיות עצוב כשראה שאבשלום הוא [הוא הפריעה של שטר החוב], אבל אם עֶבֶד או ממזר הוא, שלא חס עליו, הרי הוא יעלים את זרעו של דוד, ואילו אם אבשלום יהרוג את דוד עדיין זרעו של דוד יִשָּאֵר. ולכן השמחה. ויש בזה אבסורד עצום, כי בְּנוֹ נלחם בו [וישראל הזכיר את שאול שרדף אחרי דוד וקרא לו בני, ולכן ראה אותו כבוגד בו. ודוד יכול לסבול את בגידת הבן].

ובגלל האבסורד העצום הצחיק אותי המשל, כאילו אינו יפה לגמרי לנִמשל, והשוואת ״רַבּוּ צָרַי״ ו״רגשו גוים״ עדיין התמיהה אותי. 

 

[ (א) מִזְמ֥וֹר לְדָוִ֑ד בְּ֝בָרְח֗וֹ מִפְּנֵ֤י׀ אַבְשָׁל֬וֹם בְּנֽוֹ:(ב) יְ֭קֹוָק מָֽה־רַבּ֣וּ צָרָ֑י רַ֝בִּ֗ים קָמִ֥ים עָלָֽי:(ג) 

 

תלמוד בבלי מסכת ברכות דף ז עמוד ב

ואמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יוחי: קשה תרבות רעה בתוך ביתו של אדם יותר ממלחמת גוג ומגוג, שנאמר: מזמור לדוד בברחו מפני אבשלום בנו, וכתיב בתריה: ה' מה רבו צרי רבים קמים עלי; ואילו גבי מלחמת גוג ומגוג כתיב: למה רגשו גוים ולאמים יהגו ריק, ואילו מה רבו צרי לא כתיב. מזמור לדוד בברחו מפני אבשלום בנו, מזמור לדוד? קינה לדוד מיבעי ליה! אמר רבי שמעון בן אבישלום: משל למה הדבר דומה? - לאדם שיצא עליו שטר חוב, קודם שפרעו היה עצב, לאחר שפרעו שמח - אף כן דוד, כיון שאמר לו הקדוש ברוך הוא הנני מקים עליך רעה מביתך - היה עצב, אמר: שמא עבד או ממזר הוא דלא חייס עלי. כיון דחזא דאבשלום הוא שמח, משום הכי אמר מזמור.]