טִרְחָה רבה יש לי בקריאת ״תמול שלשום״ בגלל שִכְחַת דברים רבים אצלי, טִרְחַת ההִתרוצצוּת ממנו אל ״והיה העקוב למישור״ לראות מה הִרהר בו מנשה חיים בשעתו שכמותו הִרהר יצחק קומר בלִבו ואל ספר בראשית להשוות אליו את הדעה הגרועה במעשה הבריאה שהגיע אליה הכלב בלק, ועוד טרחות שִכחוֹת ואי-ידיעוֹת ושאלות, כמו השאלה למה נקרא אחד מאבות אבותיו של בלק בשם תובל, ומיותרוֹת כמה מן הטרחות כמו הטִרחה בעניין הדמויות המופיעות פה כאילו הישר מן המציאוּת אפילו כאשר ביאליק ועוד משורר מופיעים פה כאילו הישר מן המציאוּת, ואילו הבנת דעתו של הכלב בלק במעשה הבריאה שווה את הטרחה בעינַי.
בוודאי הטרידה את בלק השערוריָה בבריאת הרקיע ב״בראשית״, ״יְהִי רָקִיעַ״ ו״וַיַּעַשׂ אֱלֹהִים אֶת הָרָקִיעַ״ ההם, וכאילו מין שערוריָה גם בדעה של בלק במעשה הרקיע, שהוא מעשה בעוֹר חיה מתה, ״...זה מושך לכאן וזה מושך לכאן, נמתח העור ונעשה רקיע, עלה למעלה ונמתח על הארץ, שדרכו של רקיע שהוא למעלה...אמר העַיִט אלך ואראה, פרש את כנפיו והתחיל מטפח באגפיו. נעשה רוח וסיער את העולם...היה הכלב צועק מן האדמה והעיט צורח באוויר. התחיל הרקיע מתירא והיה בוכה. נתמלאה כל הארץ מדמעותיו מים...״. וִתֵּר בלק על יְהִי רָקִיעַ ועל וַיַּעַשׂ אֱלֹהִים אֶת-הָרָקִיעַ, ובכל זאת כמין תְּשוּבַת ״בראשית״ בדעה הגרועה שלו.
ואולי עוד תשוּבַת ״בראשית״ בדעה שלו ואצטרך להבין עוד.
״וכמנשה חיים בשעתו הרהר בלִבו כמה קל היה הדבר שלא יעשה. אבל את הנעשה אין להשיב״ [תמול שלשום. עגנון. עמ׳ 270]
״עזבתי את ביתי נטשתי את אשתי ולא השמעתי ממני דבר וחצי דבר, אך את הנעשה אין להשיב״ [והיה העקוב למישור. עגנון. עמ׳ קיט קכ]
״ומנשה חיים חשב כמה קל היה שלא יהא אותו מעשה נעשה״ [והיה העקוב למישור. עגנון. עמ׳ קכז]
[מרשימות קצרות על תְּשוּבַת דברים ועל קִשְרֵי דברים]
[הציטוט מ״תמול שלשום״. בצילום: מ״תמול שלשום״]
מ״תמול שלשום״. עגנון.
*
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה