״...כתב יוּז שמונדריאן נזקק לציוּרֵי הפרחים כדי להימלט מהרגשת המיאוס שרעיונות יכולים לעורר אחרי שעוסקים בהם שוב ושוב, וכדי לאפשר להם להחזיר לעצמם את המשמעויות שיוחסו להם. בניגוד לכותבים אחרים, שהדגישו את הצורך של מונדריאן לצייר מדי פעם יופי ידוע ומוסכם, הדגיש יוז את הצורך שלו להציל את המשמעויוֹת של הציורים המופשטים, כדי שיוכל להמשיך ולהאמין בהם.״ [מ״הגדרת הצמחים״, הוצאת כרמל]
שמרתי בלִבִּי את הדברים של יוּז, והחשבתי כל כך את הרגשת המיאוס שרעיונות יכולים לעורר אחרי שעוסקים בהם שוב ושוב, ואת האמוּנה בציוּר המופשט, ונזכרתי עכשיו בדברים האלה כשראיתי את צילום ציור הכריזנטמה של מונדריאן, שיש בו כמין פירוּק צורות, כמין התחלה של רעיוֹן הַפְשָטָה בציוּר של פרח, והיה נדמה לי שציור הכריזנטמה אינו יכול לעזור להציל את המשמעויוֹת של הציורים המופשטים בגלל התחלת רעיון ההפשטה בו, שכמעט פוגם באי-ההפשטה שבציור הפרח, והיה נדמה לי שהתחלַת רעיון ההפשטה בו כמעט לא נזהרת מאמוּנה חֶלקית.
[חשבתי אחרי כן שכמו רוב הדברים הישָנים, החיים והמתים, החוזרים ומזכירים את עצמם, כך חוזרים גם הדברים של יוּז, כגעגועֵי העתיד שלנו.]
בתמונות: Piet Mondrian .Chrysanthemum
Piet Mondrian Arum lily
,
 |
| מונדריאן |
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה