יום ראשון, 17 בדצמבר 2023

יום חמישי דצמבר מלחמה

 

ברורה הדַּעַת בעֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָעמבדילה בין טוב ורע. כמעט אומרת שטוב לא יכול להאציל מעצמו על רע כשהיא מבדילה בין טוב ורע.

 

 

לחורג של פלאנרי אוקונור יש דַּעַת מבדילה בין טוב ורע. ״לאגברת, אני לא אדם טוב״, הוא אומר אל מול כמעט-האמונה שלה שטוב יכול להאציל מעצמו על רע. 

״...אני רק יודעת שאתה אדם טוב, אמרה נואשות...

לאגברת, אני לא אדם טוב, אמר החורג כעבור שהי...״ 

״...אם היית מתפלל, אמרה הגברת הזקנה, יֵשוּ היה עוזר לך. זה נכון, אמר החורג. אם כך, מדוע אינך מתפלל? שאלה רועדת לפתע מחדווה. לא רוצֶה שומעזרה, אמר, אני מסתדר טוב בעצמי.״ [אדם טוב קשה למצוא. פלאנרי אוקונור. תרגמה רנה ליטווין]      

 

 

קראתי שוב ב״מטאפורות חזותיוֹת של עֵרֶך״ של גומבריך. ״...כיצד, באמנוּת, ניתן לחווֹת איכות חזותית כשקולה לעֵרֶך מוסרי״, הוא כתב. 

חשבתי על האמנוּת השואפת אל המוחלט, אל ערכים מוחלטים בה, ושאלתי אם ב״כִּי טוֹב״ שראה אלֹהים היתה השאיפה אל המוחלט, והיה נדמה לי שבדַּעַת טוֹב וָרָע בעץ בגן עדן היתה אותה דעת טוב של אלֹהים בבריאה, ושהאמנוּת רוצה את הדעת הזאת של אלֹהים. והרי רציתי מאד את הדעת הזאת באמנוּת. הרי תליתי בה את תקווֹתַי.  

 

 

 

היום קראתי על לוט שנִשְבָּה ועל אברהם שרדף והִכה והשיבוֹ, והשיב גַם אֶת-הַנָּשִׁים וְאֶת-הָעָם. בגלל לוט שנִשבה והושב קראתי, אבל חשבתי שוב על עַם, שהוא מעומעם, אולי דומה קצת למשפחה [ושבפסוקים כאן הוא דומה לעם אצל יעקב, ״וַיַּחַץ אֶת-הָעָם אֲשֶׁר-אִתּוֹ״], בלי גדֵרוֹת גודרות לגמרי, בלי הגדרה גודרת לגמרי, ובכל זאת הוא דבר שאפשר להשיבו.   

 

 

וַיָּנֻסוּ מֶלֶךְ-סְדֹם וַעֲמֹרָה, וַיִּפְּלוּ-שָׁמָּה; וְהַנִּשְׁאָרִים, הֶרָה נָּסוּ יא וַיִּקְחוּ אֶת-כָּל-רְכֻשׁ סְדֹם וַעֲמֹרָה, וְאֶת-כָּל-אָכְלָם--וַיֵּלֵכוּ יב וַיִּקְחוּ אֶת-לוֹט וְאֶת-רְכֻשׁוֹ בֶּן-אֲחִי אַבְרָם, וַיֵּלֵכוּ; וְהוּא יֹשֵׁב, בִּסְדֹם יג וַיָּבֹא, הַפָּלִיט, וַיַּגֵּד, לְאַבְרָם הָעִבְרִי; וְהוּא שֹׁכֵן בְּאֵלֹנֵי מַמְרֵא הָאֱמֹרִי, אֲחִי אֶשְׁכֹּל וַאֲחִי עָנֵר, וְהֵם, בַּעֲלֵי בְרִית-אַבְרָם יד וַיִּשְׁמַע אַבְרָם, כִּי נִשְׁבָּה אָחִיו; וַיָּרֶק אֶת-חֲנִיכָיו יְלִידֵי בֵיתוֹ, שְׁמֹנָה עָשָׂר וּשְׁלֹשׁ מֵאוֹת, וַיִּרְדֹּף, עַד-דָּן טו וַיֵּחָלֵק עֲלֵיהֶם לַיְלָה הוּא וַעֲבָדָיו, וַיַּכֵּם; וַיִּרְדְּפֵם, עַד-חוֹבָה, אֲשֶׁר מִשְּׂמֹאל, לְדַמָּשֶׂק טז וַיָּשֶׁב, אֵת כָּל-הָרְכֻשׁ; וְגַם אֶת-לוֹט אָחִיו וּרְכֻשׁוֹ הֵשִׁיב, וְגַם אֶת-הַנָּשִׁים וְאֶת-הָעָם.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה