כאילו נִלקחנו אל המאה השביעית, ואנחנו לא יכולים לחיות בה, ונדמה לנו שאי-יכולתנו זו תציל אותנו כשטֶבַח מן המאה השביעית, יָשָן כל כך, הוא כדִמיוני בעֵינֵינוּ.
*
אבל הרי במחשבותינו הממשי והדִמיוני יכולים להיות דומים כל כך זה לזה, הרי מחשבותינו הן כשָטוֹת בארץ ורואות מַראוֹת ארץ אדמה רחבה ומַיִם רַבִּים.
ושוב אצלי המחשבות על העם, שאין לו צורות גמורות, והוא מעומעם, עד שהוא כמו ערטילאי, אבל אינו מתקרב אל הפשָטוֹת השמַיִם, ובעצם נדמֶה שגם אינו קשור לָאָרֶץ, ושהארץ כלל לא זקוקה לו. הוא דומה קצת לרוח על פְּנֵי הארץ המכירה את מרחבֵי הארץ אבל אינה מן הדברים המקיימים את הארץ, וחשיבוּתו נוצרת מן הנִבְרָאִים בצֶלֶם הממלאים אותו, הדומים בצורתם לאלֹהים, ושואפים להכיר את השמַיִם כשהם כצֶלֶם מוטָל אל הארץ. והעם יכול פתאֹם להירָאות כמעט לא נחוץ, אבל הוא הקיוּם כמעט חסַר הגבולות המעניק לנִבראים בצֶלֶם את הכרַת המרחקים של הרוח הנושבת על פני הארץ.
*
סובבות הולכות הסִפְרוּת והאמנוּת באֲוִירִים הרחוקים. אולי יחזרו אלי כרוחות אחר-הצהרים הבאות אל הגינה מגַּנֵּי העולם.
*
״
, The Battle of the Trench). בני שבט בנו קוריט'ה קיימו משא ומתן עם מקימי המצור, ללא תועלת, ובסופו של דבר הם נאלצו להיכנע למוסלמים. המוסלמים, תחת פיקודו של מוחמד, הרגו כמעט את כל הגברים, בין 400 ל-900 איש, בעריפת ראש, מלבד כמה מן הגברים, שהתאסלמו. כ-1,000 נשים וילדים מבני השבט נשבו, אולצו להתאסלם ונמכרו לעבדות ״
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה