יום שני
העֲרָפֶל הזה שעל האדמה ועל המַיִם, על סַכָּנָה, על מוות, עלַי, על דַעתי, על האמנוּת, על זִכְרוֹן-אמנוּת, על זִכָּרוֹן חוֹלֶה.
יום שלישי
האם היה לי יומנסִפרוּת, האם לא הייתי צריכה לכתוב בו על השירה של שֹגיא אלנקוה.
״הָאֹרֶן-מוּל הוּא הֶמְשֵך שֶלִּי/מִין מְקוֹמִי בְּצַחוּת נֶאְדֶּרֶת. הָאֹרֶן-מוּל/הוא עַצְמִיּוּת/מְזֻקֶּקֶת, נִקְיוֹן מַחֲשָבָה/וּמַעֲשֶה...״, הוא מולי עכשיו כאילו גם שֹגיא אלנקוה מולי, ועוד רב האֹרֶן, ״שֵש בַּבֹּקֶר. הָאֹרֶן כֵּהֶה. אֲנִי וְאוֹרֵחַ/נָדִיר פּוֹעִים/מה מה/יֶשְנָהּ/ זְאֵבָה/מְפֻשֶּטֶת/בַּמֶרְחָב/מַקְפִּיאָה/אֶת הַכְּבָשִֹים/בִּפְעִיַּת/הַלְלוּיָה״, הוא מוּלִי, גדול מדעתי, מעִצבוֹני.
*
מה המִנהרוֹת, מה נהרוֹת-מַחְשַכִּים, ולא מֵי-נהרוֹת ולא יוּבָלים קוֹרְנִים ולא גָדוֹת רעננוֹת.
מִנהרוֹת נופלות אל תחתיוֹת-ארץ בדִמיוֹנוֹתַי.
יום רביעי
האם דמיוֹנוֹת של אחרים היום,
Cowboys from Arkansas and Montana have arrived in Israel to assist at farms in the south following Hamas' massacre of southern Israel's civilians on October 7th.
[הציטוטים מ״אֹרֶן״, שגיא אלנקוה, הוצאת מקום לשירה]
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה