מְצוֹדִים גְּדוֹלִים המצווֹת [שיחות על קהלת עם ישראל פיבקו]

שַבנו היום אל עניין מְצוֹדִים גְּדֹלֽים ואִישׁ מִסְכֵּן חָכָם וקראנו בקֹהלת רבה ״דבר אחר עיר קטנה זה סיני, ואנשים בה מעט אלו ישראל, ובא אליה מלך גדול זה מלך מלכי המלכים הקדוש ב"ה וסבב אותה ובנה עליה מצודים גדולים אלו מאתים וארבעים ושמונה מצות עשה ושלש מאות וששים וחמש מצות לא תעשה, ומצא בה איש מסכן וחכם זה משה שנאמר (שמות י"ט) לא תגע בו יד וגו', ומלט הוא את העיר בחכמתו״, 

ועיר קטנה כאן זה סיני, ואנשים בה מעט אלו ישראל, זה מעמד הר סיני, אמר ישראל, וחז״ל חושבים שבו קיבלו את המצוות, ואלֹהים בנה מצוֹדים גדולים, אלו המצווֹת, ואיש מִסכן וחכם מילט את העיר, זה משה, מילט מן המצווֹת, והמדרש לא פונה להתגלוּת של נתינת תורה אלא אל המצווֹת, מצמצם את מושג התורה למצווֹת, אמר ישראל עוד, וזה מהלך היסטורי של חז״ל בתוך הויכוח על מצווֹת בין ישראל והעמים. כי ישראל נשארו עם כל המצווֹת. והמצוֹדים שבנה אלֹהים הופכים את מעמד הר סיני למעמד המצווֹת. ופאולוס טען שאם תיקון העולם תלוי במצוות רבות כל כך אין סיכוי לתיקון עולם, כי בני אדם לא יוכלו לעמוד בהן. ומשה איש מסכן וחכם ראה מה שפאולוס ראה ומילט את העיר מהמצוות. 

ואלֹהים אמר, אומר המדרש, אתם לא זכרתם אותו, אני מזכיר לכם. אבל כך מזכיר לכם גם את המצווֹת. את האיש שמילט וגם את המצוֹדים. 

 

דיברנו עוד קצת על איש מִסְכֵּן וחכם, כי לא ידענו לגמרי מהו מִסְכֵּן, ונזכרנו גם בעָרֵי מִסְכְּנוֹת, ולא רצינו את הפירוש האומר סוכן, לוקח מִסים, אלא חשבנו על קִרבה לסַכָּנָה, וחשבנו שאיש מִסכן קרוב לסכנה, וכן, שמשה היה תמיד קרוב לסכנה.  

 

קהלת ט: (יד) עִ֣יר קְטַנָּ֔ה וַאֲנָשִׁ֥ים בָּ֖הּ מְעָ֑ט וּבָֽא־אֵלֶ֜יהָ מֶ֤לֶךְ גָּדוֹל֙ וְסָבַ֣ב אֹתָ֔הּ וּבָנָ֥ה עָלֶ֖יהָ מְצוֹדִ֥ים גְּדֹלִֽים:(טו) וּמָ֣צָא בָ֗הּ אִ֤ישׁ מִסְכֵּן֙ חָכָ֔ם וּמִלַּט־ה֥וּא אֶת־הָעִ֖יר בְּחָכְמָת֑וֹ וְאָדָם֙ לֹ֣א זָכַ֔ר אֶת־הָאִ֥ישׁ הַמִּסְכֵּ֖ן הַהֽוּא:

 

קהלת רבה. ה דבר אחר עיר קטנה זה סיני, ואנשים בה מעט אלו ישראל, ובא אליה מלך גדול זה מלך מלכי המלכים הקדוש ב"ה וסבב אותה ובנה עליה מצודים גדולים אלו מאתים וארבעים ושמונה מצות עשה ושלש מאות וששים וחמש מצות לא תעשה, ומצא בה איש מסכן וחכם זה משה שנאמר (שמות י"ט) לא תגע בו יד וגו', ומלט הוא את העיר בחכמתו שנאמר (שם /שמות י"ט/) כל הנוגע בהר מות יומת, ואדם לא זכר וגו', אמר הקדוש ברוך הוא אתון לא אדכרתוניה אנא מדכר ליה (מלאכי ג') זכרו תורת משה עבדי וגו'. 

 

 

שמות א: וַיִּבֶן עָרֵי מִסְכְּנוֹת, לְפַרְעֹה-