ואחרי כן דבר אחר, ״עיר קטנה זה סיני, ואנשים בה מעט אלו ישראל, ובא אליה מלך גדול זה יצר הרע, ובנה עליה מצודים גדולים, שנאמר (שם /שמות/ ל"ב) אלה אלהיך ישראל״. שוב מעמד הר סיני, אלא מלך גדול זה יצר הרע, וממי יצר הרע, שאלנו, אלא יצר הרע בא ממעמד הר סיני. והם יחדיו, אמר ישראל, כלומר יש קשר בין גילוי ה׳ לעם ויצר הרע. הגילוי מביא את יצר הרע. יצר הרע הכרחי שם. ולא שייך לאדם אלא לרצון של האל להתגלוֹת. ושאלנו בשיחה שלנו על הפסוק ״אלה אלֹהיך ישראל״, כי המדרש מעתיק את הפסוק ממעשה העגל, הפסוק על רצון האדם, אל רצון האל במעמד הר סיני, וראינו כך את ערמומיות המדרש. וחשבנו שיצר הרע אצל אלֹהים, הרצון להתגלוֹת, הוא יצר הקיום שלו. הוא גם היצר המושך אותו אל מה שהוא יוֹצֵר, הלא שָלֵם, להמשיך גם בעַם לא שלם.
ושוב איש מסכן וחכם הוא משה. וישראל אמר וּמִלַּט־ה֥וּא אֶת־הָעִ֖יר מיצר הרע של אלהים.
[היום, בגלל ״כולנו אחים״ המצוי עכשיו, המְכַזֵּב עכשיו, נזכרתי בדברי יעקב, ״וַיַּגֵּד יַעֲקֹב לְרָחֵל, כִּי אֲחִי אָבִיהָ הוּא, וְכִי בֶן-רִבְקָה, הוּא״ (בראשית כט), והרי לא אחי אביהָ הוא, וחשבתי שוב על העם הלא שָלֵם, על הצורֶך של עַם להיות לא שלם.]
ו ד"א עיר קטנה זה סיני, ואנשים בה מעט אלו ישראל, ובא אליה מלך גדול זה יצר הרע, ובנה עליה מצודים גדולים, שנאמר (שם /שמות/ ל"ב) אלה אלהיך ישראל, ומצא בה איש מסכן וחכם, זה משה, שנאמר (שם /שמות ל"ב/) למה ה' יחרה אפך בעמך וגו', ואדם לא זכר וגו', אמר הקדוש ברוך הוא אתון לא אדכרתוניה אנא מדכר ליה (תהלים ק"ו) ויאמר להשמידם לולי משה בחירו וגו'.
קהלת ט: (יד) עִ֣יר קְטַנָּ֔ה וַאֲנָשִׁ֥ים בָּ֖הּ מְעָ֑ט וּבָֽא־אֵלֶ֜יהָ מֶ֤לֶךְ גָּדוֹל֙ וְסָבַ֣ב אֹתָ֔הּ וּבָנָ֥ה עָלֶ֖יהָ מְצוֹדִ֥ים גְּדֹלִֽים:(טו) וּמָ֣צָא בָ֗הּ אִ֤ישׁ מִסְכֵּן֙ חָכָ֔ם וּמִלַּט־ה֥וּא אֶת־הָעִ֖יר בְּחָכְמָת֑וֹ וְאָדָם֙ לֹ֣א זָכַ֔ר אֶת־הָאִ֥ישׁ הַמִּסְכֵּ֖ן הַהֽוּא
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה