הלכנו מ״...ובא אליה מלך גדול וסבב אותה - זה יצר הרע״ אל ״עיר קטנה זה העולם, ואנשים בה מעט זה דור אנוש ודור המבול, ובא אליה מלך גדול וסבב אותה זה ממ"ה הקדוש ברוך הוא ובנה עליה מְצוֹדִים גדולים״, ודיברנו על אלֹהים בנה מצודים גדולים על העולם שברא, לצוּד את העולם, וישראל אמר על ״בָּרָא״ ב״בראשית״ שיש בו ויתוּר של אלֹהים על משהו מעצמו, כדי שיהיה העולם, ולמה הוא צריך לצוד דבר שוִתֵּר עליו, כי הבריאה היא עמידה של משהו מול הבורא ומאבק והתנתקוּת של העולם הנברא מן הבורא, ואז אלהים צד את העולם, וכשהוא צד את האדם הוא צד משהו משלו כי האדם בצלמוֹ. הוא צד דבר שאיבד. וחשבנו שאלֹהים הוא הצייד של העולם, ונזכרנו ב״נִמְרֹד, הוּא הֵחֵל לִהְיוֹת גִּבֹּר בָּאָרֶץ. ט הוּא-הָיָה גִבֹּר-צַיִד, לִפְנֵי יְהוָה״, היה הצייד הקרוב לפְנֵי יהוה, וב״עֵשָׂו אִישׁ יֹדֵעַ צַיִד״, הצייד האהוב על אביו, והרחקנו אחרי כן אל קַיִן כי ״וַיֵּצֵא קַיִן, מִלִּפְנֵי יְהוָה״, כי היה קרוב לפְנֵי יהוה, ואל המחשבה על מין קִרבה שלו אל הציידים [ולא דיברנו הרבה על חשיבות הקִרבה הזאת], ועל קִרְבָה שלהם אל אלֹהים שבנה מְצוֹדִים גדולים על העולם.
קהלת ט: (יד) עִ֣יר קְטַנָּ֔ה וַאֲנָשִׁ֥ים בָּ֖הּ מְעָ֑ט וּבָֽא־אֵלֶ֜יהָ מֶ֤לֶךְ גָּדוֹל֙ וְסָבַ֣ב אֹתָ֔הּ וּבָנָ֥ה עָלֶ֖יהָ מְצוֹדִ֥ים גְּדֹלִֽים:(טו) וּמָ֣צָא בָ֗הּ אִ֤ישׁ מִסְכֵּן֙ חָכָ֔ם וּמִלַּט־ה֥וּא אֶת־הָעִ֖יר בְּחָכְמָת֑וֹ וְאָדָם֙ לֹ֣א זָכַ֔ר אֶת־הָאִ֥ישׁ הַמִּסְכֵּ֖ן הַהֽוּא:
תלמוד בבלי מסכת נדרים דף לב עמוד ב
עיר קטנה ואנשים וגו'? עיר קטנה - זה הגוף, ואנשים בה מעט - אלו אברים, ובא אליה מלך גדול וסבב אותה - זה יצר הרע, ובנה עליה מצודים וחרמים - אלו עונות, ומצא בה איש מסכן וחכם - זה יצר טוב, ומלט הוא את העיר בחכמתו - זו תשובה ומעשים טובים, ואדם לא זכר את האיש המסכן ההוא - דבשעת יצר הרע לית דמדכר ליה ליצ"ט.
קהלת רבה (וילנא) פרשה ט
א [י"ד] עיר קטנה זה העולם, ואנשים בה מעט זה דור אנוש ודור המבול, ובא אליה מלך גדול וסבב אותה זה ממ"ה הקדוש ברוך הוא ובנה עליה מצודים גדולים, כמנון ועקמון.
[וְכוּשׁ, יָלַד אֶת-נִמְרֹד; הוּא הֵחֵל, לִהְיוֹת גִּבֹּר בָּאָרֶץ. ט הוּא-הָיָה גִבֹּר-צַיִד, לִפְנֵי יְהוָה; עַל-כֵּן, יֵאָמַר, כְּנִמְרֹד גִּבּוֹר צַיִד, לִפְנֵי יְהוָה. י וַ
וַיְהִי עֵשָׂו אִישׁ יֹדֵעַ צַיִד, אִישׁ שָׂדֶה; וְיַעֲקֹב אִישׁ תָּם, יֹשֵׁב אֹהָלִים. כח וַיֶּאֱהַב יִצְחָק אֶת-עֵשָׂו, כִּי-צַיִד בְּפִיו; וְרִבְקָה, אֹהֶבֶת אֶת-יַעֲקֹב].
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה