שוב עניין הכסילים, כי כַעַס בְּחֵיק כְּסִילִים יָנוּחַ, הכעס אצלם לא בבהלה, יָנוּחַ, וקֹהלת אומר צריך ללמוד מן הכסילים, חשבנו, ושאלנו על הכעס של אלֹהים וחשבנו שלא היתה בהלה בכעס שהביא למבול כי וַתִּמָּלֵא הָאָרֶץ חָמָס, בהדרגה, והכעס הזה, בלי בהלה, הביא להשמדה, והשווינו אותו לכעס במעשה העגל, שהיה בבהלה, ושמֹשֶה הצליח להרגיע אותו, ושאלנו על נֹחַ שלא ניסה להרגיע את אלֹהים, ושאלנו מהו תָּמִים הָיָה בְּדֹרֹתָיו, וחשבנו שהיה שָלֵם, וראה את החמס בארץ כשלם, שאין לתקן אותו. וישראל אמר החמס בעיני נוח היה אופציה ממש כמו הוא עצמו.
ודיברנו קצת על ״אַל־תֹּאמַר֙ מֶ֣ה הָיָ֔ה שֶׁ֤הַיָּמִים֙ הָרִ֣אשֹׁנִ֔ים הָי֥וּ טוֹבִ֖ים מֵאֵ֑לֶּה כִּ֛י לֹ֥א מֵחָכְמָ֖ה שָׁאַ֥לְתָּ עַל־זֶֽה״, וישראל אמר כי רק מנקודת מבטךָ שלךָ הוא מה היה, וחשבנו על הַיָּמִים הָרִאשֹׁנִים כעל הימים של רֵאשית העולם, שאתה יודע עליהם רק מה שנכתב עליהם בספר בראשית. וגם חוכמה לא יכולה לדעת לגמרי מה היה.
[אחרי כן, בגלל עניין הכסילים אצל קֹהלת ניסיתי שוב להבין בשיר של דניאל את המִלים ״כְּסִיל יָמַי כּוֹתֵב אֶת דִמְעָתִי״]
קֹהלת ז ט) אַל־תְּבַהֵ֥ל בְּרֽוּחֲךָ֖ לִכְע֑וֹס כִּ֣י כַ֔עַס בְּחֵ֥יק כְּסִילִ֖ים יָנֽוּחַ:(י) אַל־תֹּאמַר֙ מֶ֣ה הָיָ֔ה שֶׁ֤הַיָּמִים֙ הָרִ֣אשֹׁנִ֔ים הָי֥וּ טוֹבִ֖ים מֵאֵ֑לֶּה כִּ֛י לֹ֥א מֵחָכְמָ֖ה שָׁאַ֥לְתָּ עַל־זֶֽה
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה