חברת "אמזון" שאלה אם אני מעוניינת ביומנֵי המסע המודפסים של קפטן קוק. חשבתי שקפטן קוק בוודאי לא תיאר לו באיזו קַלוּת תעקוב "אמזון" אחרי קוראֵי היומנים שלו בעולם כולו, אבל בעיקר חשבתי שהוא, כנראה, גם לא תיאר לו את כל המסעות והמקומות העכשוויים בתוך הרגשות ובתוך המחשבות, המסעות והמקומות של הפנימיוּת של האני החדש, ולא תיאר לו שהמִלה "מָקוֹם", שתיארה את מה שקיים ונמצא בעולם באופן תמידי ואפילו את אלוהים, מתארת עכשיו גם את הפנימיוּת של האדם העכשווי, שרגשותיו ומחשבותיו שלו הם בעלי חשיבות עצומה כל כך בעיניו, הם המקום החשוב והמרומָם כל כך. כי הפְּנים הלא צנוע כבר לא רוצה לראות את מסעות העולם ואת מקומותיו בתוך המרחק כדבר שלא ישֹיג עד תומו, אלא הוא רוצה לראות אותם בתוכו. עכשיו הוא כבר כמעט יכול לקרוא לעצמו "אנוכי", כאילו הוא עצמו גדול כל כך והכל נמצא בו.
ואולי טעיתי. אולי השֹפה החדשה של האדם העכשווי אומרת "ממקום של עֶצֶב", "ממקום של חֶמלה", "ממקום של הבנה", "ממקום של אהבה", ולא "אני עצוב", "אני חומל", "אני מבין", "אני אוהב", לא מפני שפנימוֹ של האדם העכשווי מרומֵם את עצמו אל דרגת מי שהכֹּל קרוב אליו כל כך, שהכל בּוֹ, אלא מפני שהאדם העכשווי, המְדַמֶּה לו שהוא חייב להבין את כל רִגשותיו שלו עצמו, לא יכול להביע את מה שנשאר לא לגמרי מובן.
עכשיו חשבתי גם על עניין העַבְדוּת, והחֵרוּת, ו"החֵרוּת הפנימית" שלנו, כי העבדוּת בעולם הגדול ובזמן הגדול המשֹתרע זועקת תמיד ["וַיִּזְעָ֑קוּ וַתַּ֧עַל שַׁוְעָתָ֛ם אֶל־הָאֱלֹהִ֖ים מִן־הָעֲבֹדָֽה"], אבל "החירות הפנימית" העכשווית לא שומרת בתוכה את הזעקה הגדולה בעולם ובזמן, כי עַבְדוּת הפְּנִים שלנו וחירוּתוֹ גדולות ומרוממוֹת דיין בעינֵי העכשיו.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה