שמות הצמחים הם מנפשותינו העורגות ויוצאות אל הצמחים, ומדַמוֹת להן את נפשות הצמחים, ומדַמוֹת שהצמחים דבֵקים בשמות האלה, ובָרצונות, בָערגות ובהרהוּרֵי-הרוּחַ שהובעו בהם. כאילו השמות הם כבר מנפשותיהם שלהם ומנפשות משפחותיהם ומִינֵיהֶם. עד כמעט יכולתנו להרגיש מין טבעיוּת של השֵמות, כמעט כטבעיוּת העונות, האור, האדמה והמים, הגוונים ומשפחותיהם ומיניהם שלהם.
עכשיו, בתחילת החורף, אני לא יודעת אם סיפָן התבואה יצליח לפרוח בגינה גם השנה. והרי הגינה שונה ממקומותיו הטבעיים ומשדותיו. אבל היא תמוּנַת העֶרגה והדמיונות, ונדמה לי שהופעַת סיפן התבואה בגינה, והופעַת דַּקּוּתוֹ, ושמו, שמביע את סיף המלחמה בתוך עדינוּת הצמח, הם כחלום הגינה. כאילו חלמה את מראות שדות התבואה.
[בציוּר של סיפָן התבואה, " Gladiolus Italicus" , מתערבים הציור הבוטַני וציור הנוף הכמעט סיפוּרי, והתיאוּר הבוטַני כמו מורם אל שְמֵי דמיוֹנוֹת הסיפור.]
,
Gladiolus Italicus סיפן התבואה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה