מ"הגדרַת הצמחים" [הוצאת כרמל]
"...והצער שלו היה יָשָן, ודומה לרוב הדברים שהתקיימו בעולם, שהתכונות שלהם השתלבו בו בלי קושי, ושיכלו לספק שֵמוֹת ודימויים זה לזה. בתוך כל זה היה מי שהיה תבואה ועשב רע, מי שהיה קוץ וירק מאכל, צמח בר ונוי, והיה השושני עם שושנת עלים גדולים ושעירים, המורכב עם פרחים כחלחלים, המצליב עם פרחים זעירים, והיו הסוככני הבולט בין שיבולי הקמה, הנרקיסי הפורח בחולות הים, וכל שאר הדומים וההפוכים והבינוניים...
....הם התחילו לרדת בשביל אל העמק, והוא חשב על הסִתווניות ועל הכרכומים, שהמשפחות שלהם הן השושניים והאירוסיים, שהאחת היא עשבים רב שנתיים על פי רוב, בעלי פקעות או בצלים, או קנֵי שורש באדמה, שהפרחים שלהם על פי רוב דו מיניים, והעטיף הכותרתי בן שני דורים, והשחלה עִלית, והשנייה היא עשבים בעלי פקעת או בצל או קנה שורש על פי רוב, שהעלים שלהם דמויי חרב או סרגל, והתפרחת עשויה פרח אחד או אשכול או שיבולת של פרחים, העטיף על פי רוב כותרתי, והשחלה תחתית או תחתית למחצה, ואמר בלִבו כמה זה קל."
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה