חלמתי שאִשה בחנות של תכשיטים צבעוניים אומרת שכולנו רוצים לנסוע למקומות רחוקים. בעצם, היא ניסחה בדרכה דברים דומים מעט לאלו שאמר קודם לכן סוֹפֵר שהתראיין בתכנית טלוויזיה, על כמיהַת בני האדם אל הנדוּדים, אבל היתה בדבריה גם תוכחה כלפַּי, והרי כבר מלכתחילה לא רציתי להסכים עם הדברים שאמרה, ואילו עם דבריו של הסופר הִסכמתי, כי ראיתי בהם את הנדוּדים חסרֵי הממשוּת, כתמונות-חלום.
וכשהאִשה בחלום טענה שנִטפלתי לניסוח של דבריה בעת שהייתי צריכה לשים לב אל הכוונה שלהם, היא לא התייחסה, כמובן, אל הכוונה הנסתרת שלהם, לחנך אותי. וגם מן הבחינה הזאת היה לסופר שהתראיין בתוכנית הטלוויזיה יתרון. הוא לא הכיר אותי כלל.
[הציוּר של פיץ הנרי ליין לא שייך לכל זה, אלא בִּדְיוֹן האניוֹת והים הוא גם כמעט בִּדְיוֹן הנדוּדים.]
Salem Harbor
|
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה