ובתחילת חודש אָב אַחֵר התחלנו את השיחה על הבּוּשָה כשקראנו בפרק א' של איכה, ובאותו זמן, כשקראתי שוב על כותנות העור שעשה אלֹהים לאדם ולחוָה, חשבתי על כך שאלֹהים כיסה עור בעור, שהיה עור כעוֹרָם, שכיסה את שִכבת העור החשופה שלהם.
נזכרתי בסיפור "סקס ו/או מר מוריסון" כי קרול אמשווילר כתבה בו שבהצגה יומית של "פולחן האביב" של הבלט המלכותי, כשראתה את "החליפות העירומות" של הרקדנים, עלה בדעתה שהסתרת הגוף היא הסתרת כל הדברים הנפלאים שהיינו יכולים לראות,
ובכל זאת, חשבתי, הסתרת הגוף העירום היא הסתרת הדבר הנמצא בעומק, בעומק הגוף, שהעור החשוף כל כך כמעט מראֶה אותו. עכשיו עלה בדעתי שהעֵירוֹם מראֶה את הפגם הנמצא תמיד, וכן, ש"החליפות העירומות" וכותנות העור שעשה אלֹהים, בזמן שהן מכסות את העור העירום הן גם מראות את תְּמוּנָתוֹ.
חשבתי, האם ציורֵי עֵירוֹם מראים את מה שמראֶה העור העֵירוֹם, את הפָּגוּם, והיה נדמה לי שבציורֵי "אדם וחוה" של טיציאן ושל רוּבֶנס נראות הדמויות של אדם וחוה כמעט חסרות מגן, וכה שונות מסביבתן, וכמה מודגש הדבר דווקא בהימצאותן בין פרטֵי הצמחיָה הרבים וליד השועל הקטן מכוסה הפרווה הרובץ מאחוריהן. וכמעט באופן מופרז ומשונה, בציור של לוקאס קראנָך מ1526 נראות הדמויות החשופות העומדות מתחת לעץ הדעת כיצורים חדשים שעשייתם לא נשלמה, וגופיהם הדקים והמעט מפותלים כמעט מזכירים את גוף הנחש.
אבל כמה מציורי העירום דווקא מנסים להַראות את היות הגוף עצמו שלם ואת חיוניות השרירים, הרְקמות וזרימת הדם, כמו ציור "אדם וחוה" של מיכלאנג'לו, שבו הגופים השריריים כמעט ואינם צריכים לחרוד מדבר. אולי שאיפת הציוּרים האלה אל היות הגופים האלה הנבראים היָפִים בתוך כל גוּפֵי העולם, גופֵי הנוף, הצמחים והאבנים.
ועוד, מיכלאנג'לו, סזארי וציירים נוספים ציירו את אדם וחוה המגורשים מגן עדן כעירומים ואת המלאך המגָרש כלָבוש, אולי לא רק ברצונם לצייר את הגוף האנושי העירום, אלא גם ברצונם להראות את עירום אדם וחוה אל מול כל מה שבעירומוֹ אין בושה. אבל אולי, בעצם, הם ציירו את כותנות העור שעשה אלֹהים, שהיו דומות כל כך לעור של אדם ושל חוה, והמשיכו להזכיר לאדם ולחוה את הבושה. אולי בציורים האלה, גם בכותנות העור שלהם, כשהם נראים עירומים כל כך, הם לא יכולים לעמוד מול אלֹהים בלי הבושה.
ואחרי כן, כשהמשכנו בשיחה על הבושה, אמר ישראל שראייתם של אדם וחוה את העירוֹם שלהם היא באופן מסוים גם ראיית העירוֹם של אלֹהים.
Robert Mapplethorpe (1946-1989)
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה