"רק הציוּר, הוא אמר, כעולם מתמלא וחסר ושאין עולמות אחרים חודרים אל תוכו, כי רק הציור יועיל לו, כך הוא החליט, וחשב שלאט לאט ישקע בו עד סוף ימיו, כמעט כטובע."
וכמובן העולם התלת ממדי לא חודר אל הציוּר, ואף על פי שהציור עשוי מחומר הוא גם מופשט מן החומר, והוא תמונה ולא גוּף, הרחק מכובד החומר, והוא כמין חיזיוֹן.
ובעצם, הוא מתרחק גם מרוב הפְּסָלִים, שהם מין צְלָמִים בעלי גוּף, עם גוף החומר וכובד החומר.
זה מסביר לי עכשיו עוד משהו בפֶּסֶל דוב אלומיניום מוזהב של טקאשי מורקמי, שהוא דְמוי צעצוע, והרי הוא מין צֶלֶם קַל, שאינו רוצה לשאת את כובד הצֶלֶם השלם, ומשתעשע קצת בַשלמוּת ובַחלקיוּת.
ובקַלּוּתוֹ הוא כמעט מבטל את חשיבות החומר והגוף, כאילו בעיניו הדימוי, שעיקר מהותו הוא רעיון, מתקיים לא רק ביצירת אמנות מסוימת או בחומר מסוים, אלא הוא יכול להופיע שוב ושוב בכל מקום, בעוד ועוד יצירות אמנות, ובהעתקים ובחיקויים.
פסל הדוב המוזהב הוא לא רק מין חיקוי של צעצוע אלא גם "חיקוי" קַל של פֶּסֶל. והוא כמעט מבטיח שיהיו עוד ועוד העתקים וחיקויים.
[נדמה לי שבהעתקֵי האמנות המערבית ביפן מובעת האמונה בהופעתו של הדימוי עצמו שוב ושוב. כמעט כיצור עצמאי.
אולי העתקי הציורים של מיכלאנג'לו במוזיאון Ōtsuka Museum of Art מראים לנו לא רק את הדימויים החוזרים ומופיעים, אלא גם את חֶזיונותיהם שלהם. שוב, במקום אחר, בהעתקים יפניים, מופיעים הדימויים חסרי הגוף כמו בעוד חיזיון.]
 |
| Gold aluminum bear sculpture. Kanye West x Takashi Murakami |
 |
| Reproduction of Sistine Chapel Otsuka Museum of Art |
 |
| Takashi Murakami, part of the artist’s installation at Versailles. |
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה