"ובכן, הנסיך, גנואה ולוקה אינן עוד אלא אחוזותיו של בית בונאפארטה, לא, הריני מתרה בך, אם לא תאמר לי שפירושו של דבר מלחמה, ....
כך דיברה ביולי 1805 אנה פאבלובנה שרר הנודעת, עלמת חצרה ומקורבתה של הקיסרית מאריה פיודרובנה, בקבלה את פני הנסיך ואסילי ..." [התחלת "מלחמה ושלום", ל.נ. טולסטוי. מרוסית לאה גולדברג. הוצאת ספרית פועלים].
"חגיגית, הגיחה דמותו העגלגלה של באק מאליגן מראש גרם המדרגות, נושאת קערה מקציפת סבון עליה נחו צלובים מראה ותער. ....
...היינס הסיר משֹפתו התחתונה כמה סיבי טבק לפני שפתח בדבריו. אני יכול בהחלט להבין זאת אמר בנחת. בן אירלנד אינו יכול לחשוב אחרת, אני מעז לומר. אנחנו באנגליה מרגישים שנהגנו בכם במידה מסויימת של חוסר הגינות. נראה כי האשמה היא בהִסטוריה." [מהפרק הראשון של "יוליסס", ג'יימס ג'ויס. תרגמה מאנגלית יעל רנן. זמורה ביתן].
איזו מחשבה על ארד וזהב, מיס דוּס ומיס קֶנֶדִי, בגלל ערֵמה גדולה של עַצְמוֹת בני אדם נמקים סביב הסירנות ב"אודיסיאה" ומוות ש"לבו ברזל ורוחו ארד בלי רחמים" ב"תֶאוֹגוֹניה", אבל נדדתי משם אל "מלחמה ושלום" של טולסטוי כי עלו בדעתי המִלים אמנוּת הֲרַת גּוֹרָל והדמיון הנסתר כמעט שבין "יוליסס" ו"מלחמה ושלום".
כי יֶשְנָה ההִשֹתרעוּת העצומה כל כך, הדיאלוגים הרחבים [גם כשהם אירוניים ומשתעשעים ב"יוליסס"], חילופי צורות הכתיבה המסוימים ב"מלחמה ושלום" והריבוי שלהם ב"יוליסס", עד שנדמה לרגעים ש"מלחמה ושלום", הרחוק לכאורה מרחק גדול כל כך מ"יוליסס" [גם בעלילה המובהקת כל כך], הֶאֱצִיל על "יוליסס" משהו מן הממדים המִתפשטים שלו. .
וכמו הדיאלוגים בנושאים הרֵי הגורל ותיאורי המלחמה ופרקֵי הלא-בדיון ב"מלחמה ושלום" ואולי גם כמו ריבוי התְּאָרִים העצום ב"איליאדה" וב"אודיסיאה", תמונת התארים הגדולה שכמו נפרשת בשמֵי היצירות האלו, כך ב"יוליסס" הדיאלוגים בנושאים הרי הגורל וריבוי הצורות וסגנונות הכתיבה והתפשטות צורות זרם התודעה כמעט כריבוי התארים באיליאדה ובאודיסיאה, עד שנדמה שגם כאן ישנה תמונה גדולה כמעט מופשטת הנפרשת בשמֵי היצירה.
המִלים אמנוּת הֲרַת גּוֹרָל מתארות את היצירות האלו, אני חושבת. הן מהיצירות המכריעות בתולדות הספרוּת. ושוב אני נזכרת שיוזף בויס אמר שג'יימס ג'ויס יצר הילה חדשה מעל אירלנד, ואני חושבת גם על ציורים של טיציאן, של רפאל, של קראווג'ו, של רמברנדט, של ולסקז, של גויה, של טרנר, של רותקו ועל עוד ציורים שהם מהיצירות המכריעות בתולדות האמנות, וקצת כמו "יוליסס" הם כתמונה מעל הארץ, או כמטילים צל עמוק.
[ ארד וזהב, מיס דוּס ומיס קֶנֶדִי, לא שרו כמו הסירנות, הן צחקו לבלוּמשוּמן, ובלום חשב "אֶת הים נדמה להן שהן שומעות. שר. גועש. זה הדם. מזמזם בתוך האוזן לפעמים..." כשהן הקשיבו לצדף שהביאו מן הים, ו"על פני עיניים ושֹער עלומים, ארד וזהב רפה בתוך צֵליָמעָמֹק, עבר בלום, בלום הרך..." {יוליסס. תרגום יעל רנן}.
שוב נדמה לי שהמִלים "וסביבן ערמה גדולה של עצמות בני אדם נמקים" {תרגום אברהם ארואטי} הובאו אל הפרק הזה של "יוליסס" והוסתרו בו. ]
 |
| The Triumph of Galatea is a fresco completed about 1514 by the Italian painter Raphael |
 |
| Virgin of the Rocks Leonardo da Vinci |
 |
| La maja desnuda, Francisco Goya, c. 1797–1800. Museo del Prado, |
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה